יש לכם יחס שונה למיניות, צד אחד זקוק ליותר מגע והצד השני פחות.

צד אחד זקוק ליותר תקשורת רגשית והצד השני יותר סגור ומתקשה להביע רגשות.

יש ביניכם אהבה אמיתית, אבל הפערים יוצרים ריחוק וכאב.

התחושה היא שלא מבינים אותך ולפעמים גם שלא רואים אותך.

לא תמיד את יודעת מה את רוצה במיניות וקשה לך לדבר בפתיחות על הנושא.

כל פעם שאת מנסה לדבר על זה את מרגישה גלים של בושה, מבוכה ואשמה.

כואב לך ממש לראות את האיש שאת אוהבת מאוכזב ומתוסכל, אז לפעמים את שוכבת איתו מתוך ריצוי.

המיניות מקרבת ביניכם לזמן קצר אבל עמוק בתוכך את חווה בדידות ועצב.

את מפחדת מהריחוק ביניכם שכבר הפך להיות שגרתי ומוכר.

אתה כבר לא יודע מה יותר כואב,

כשהיא לא רוצה מגע איתך ואתה חווה דחייה שוב ושוב או כשהיא שוכבת איתך רק כדי לרצות אותך. זה בכלל לא מה שאתה רוצה.

נמאס לך, אתה מרגיש לבד. הייאוש צובט לך את הלב והפחד שתישארו רחוקים חונק אותך לגמרי.

אתה מרגיש שאתם חיים כמו שותפים לדירה וזה ממש לא מה שחלמת עליו כשהתאהבת בה.

הבדידות מציפה אותך במיוחד בשעות הערב כשהבית שקט והגעגוע למגע עולה.

אתה כועס עליה ואוכל את עצמך מבפנים מכאב, בלבול ותסכול.

את נהנית ממגע שלא מוביל למיניות. את מנסה להסביר לו את זה ואת לא מצליחה.

את מרגישה שלא מקשיבים לך ולצרכים שלך וזה גורם לך להתרחק ולהימנע ממגע בכלל,

כי את לא רוצה שהוא יוביל למיניות מהירה ושגרתית שגם אם היא מספקת גופנית היא לא ממלאת אותך ברמה הרגשית.

את רוצה שתהיו יותר קרובים, זה לא רק העניין של הסקס. זה הרבה יותר מזה. אתם מאד סביב הילדים, העבודה והלחצים של החיים.

לא תמיד את יודעת מה את רוצה במיניות וקשה לך לדבר בפתיחות על הנושא.

כל פעם שאת מנסה לדבר על זה את מרגישה גלים של בושה, מבוכה ואשמה.

כואב לך ממש לראות את האיש שאת אוהבת מאוכזב ומתוסכל, אז לפעמים את שוכבת איתו מתוך ריצוי.

המיניות מקרבת ביניכם לזמן קצר אבל עמוק בתוכך את חווה בדידות ועצב.

את מפחדת מהריחוק ביניכם שכבר הפך להיות שגרתי ומוכר.

עד שאתם מוצאים זמן להיות ביחד לבד לפעמים עולה שעמום וגעגוע להתחלה שהיה בה ריגוש והרפתקנות.

כאילו אתם כבר יודעים הכל אחד על השנייה, אז מאיפה בדיוק אמורה להתעורר תשוקה חדשה?

לפעמים אתם חושבים שעדיף לפתוח את היחסים לקשרים עם עוד אנשים כדי להכניס רוח חדשה לזוגיות.