איך מיכל ואלון הצליחו לשבור את הלופ של פערים בתשוקה?
יולי 2024
שיחה ראשונה עם מיכל ואלון שהשאירו יחד פרטים לליווי זוגי – זוג מקסים, רגישים וחכמים שמאזינים כבר תקופה לפודקאסט שלי.
כבר בתחילת השיחה הם אמרו שברור להם שאני המלווה שלהם, כי כשהם מקשיבים לי הם מרגישים שהם במקום בטוח ומקצועי וזו רק אני שצריכה לבדוק התאמה.
אי אפשר היה שלא להתרגש מהכנות והפתיחות שלהם.
הם דיברו בגלוי כל אחד מהזווית שלו על התחושה שהאדמה הזוגית שמתחת לרגליים שלהם מתערערת. שניהם מרגישים תקועים בתוך פלונטר ולא יודעים איך לצאת ממנו.
הם אמרו לי בשיחה: “דורית, אנחנו אוהבים בטירוף, אנחנו החברים הכי טובים, אבל בכל מה שקשור למיניות ואינטימיות – אנחנו במבוי סתום”.
כעבור שנתיים של עבודה איתם, אני יכולה להגיד לכם –
האומץ של שניהם לבקש עזרה מקצועית, להיכנס יחד לתהליך וללמוד לפתוח את הלב שינה להם את החיים.
מיכל ואלון הגיעו אליי כשהם נשואים 10 שנים, הורים לשני ילדים. זוגיות יציבה, צוות מנצח שמנהל בית למופת, אבל עם פער עצום בחדר המיטות.
אלון הגיע לתהליך עם המון תשוקה ואנרגיה, ורצון עז למגע אוהב ואינטימי. ומיכל שיתפה שהחשק שלה פשוט נעלם. היא הרגישה לחץ, כיווץ ואשמה, ומצאה את עצמה שוב ושוב נמנעת ממגע או מסכימה רק “כדי להשתיק את האשמה” ולסמן וי.
הם תיארו לופ קלאסי ומתיש ששניהם סבלו ממנו ביומיום:
אלון מנסה ליזום > מיכל נלחצת ונדחית > אלון נעלב ומתרחק > מתחיל פאסיב-אגרסיב בבית (רגשות שליליים מתחת לפני השטח) > כעסים וטינה שנערמים בין שניהם ומגבירים את הריחוק.
כמו רוב הזוגות, הם חשבו שהבעיה שלהם מינית ושהצד הבעייתי בקשר זו מיכל, כי היא לא רוצה.
אלון אמר “אצלי הכל בסדר. אני רוצה מיניות, אני אוהב גיוון במיניות, אני לא רואה מה צריך להשתנות אצלי”.
הם ניסו לקרוא ספרים, לקבוע זמן ביומן, להקשיב לפודקאסטים ולפתור את הבעיה בדרך הגיונית. אבל שום דבר לא עזר.
כשהם הגיעו אליי, שניהם הבינו כבר בשיחה הראשונית שהם לא מחפשים עוד טיפ ליצירת קרבה, אלא דרוש כאן משהו אחר, רחב יותר, שרואה תמונה שלמה.
מה קרה להם במהלך הליווי?
יש הרבה מה לספר.
כשאלון הבין שיש לו מאה אחוז אחריות על המצב, ולמרות שיש לו תשוקה מינית ולמיכל אין, זו בכלל לא הבעיה. האווירה המלחיצה שהוא יוצר בבית למגע, יוצרת קרקע לא בטוחה למיכל להתבטא בה.
זה לא מספיק להפסיק ליזום – נדרש שינוי עמוק הרבה יותר בגישה למגע ובהבנה שרק כשמיכל תרגיש בטוחה להיות בדיוק כמו שהיא – עם או בלי תשוקה – רק אז, היא תוכל להיפתח בקצב שלה.
כשהגישה של אלון התחילה להשתנות, מיכל שיתפה שהיא חווה הקלה, שהיא יכולה סוף סוף לצאת מהמקלחת עם מגבת בלי לחשוש שהוא יעשה לה מבטים וירמוז לה שהוא רוצה מגע או בא לו לראות אותה עירומה. ככל שהיא הרגישה יותר בטוחה, כך היא נרגעה יותר וברגע הנכון היא גם התחילה ליזום מגע בעצמה.
לא היה פשוט בכלל למיכל לשחרר את האשמה. היא התבססה על אינסוף אמונות ותפישות חברתיות נפוצות ש”אין זוגיות בלי מיניות”, “שאני חייבת לעשות מין – גם אם לא בא לי, כדי לא לפגוע בו”, “שאם לא בא לי – זה אומר שמשהו דפוק אצלי” ועוד ועוד.
כשהאשמה התחלפה בקבלה עצמית, היא יכלה לשבת עם אלון על הספה ולהניח עליו את הרגליים, בלי לחשוש מה הולך לקרות עכשיו. הנינוחות הגופנית הזאת יצרה גם אווירה יותר נעימה, יותר צחוקים ויותר מגע.
עוד תהליך חשוב שקרה זה שחקרנו לעומק את דפוסי התגובה הרגשיים של שניהם כשאלון מרגיש מתסוכל ומיכל מרגישה אשמה ולמדנו איך לשנות את הדפוסים הפסיביים אגרסיביים לתקשורת אינטימית ישירה, כנה ורגישה. ברור שזה כאב, זה כאב מאד. כי זה דרש משניהם לחשוף את הפגיעות, לזהות מה הם באמת מרגישים מתחת לפני השטח. ואז במקום להשליך אחד על השנייה תסכול וכעס, הם התחילו לדבר מהלב. זה הרבה מעבר ל”חברות טובה”, זו אינטימיות בריאה שמבוססת על היכולת של כל אחד לפגוש את הכאב ולא להאשים את הצד השני בכאב הזה.
הקרבה הרגשית העמוקה הזאת העמיקה את תחושת הביטחון ויצרה עוד תשתית למגע טבעי, קשוב והדדי.
אבל זה לא מספיק כדי שתבינו למה הם הצליחו כל כך:
כן, שחררנו חסימות רגשיות בנפש פנימה אצל כל אחד מהם, בעומקים שהם לא נגעו בהם קודם.
כן, דייקנו את השפה האינטימית בבית והחלפנו את הציניות והעקיצות בתקשורת רגשית מהלב.
כן, הגדרנו מחדש את הגבולות סביב מגע ושינינו לחלוטין את הדרך שבה הם ניגשים למגע.
כן, בנינו יסודות של ביטחון רגשי שהרגיעו את מערכת העצבים של שניהם.
בוודאי שכל הכלים והתובנות האלו היו משמעותיים להצלחה שלהם.
אבל יש משהו שקל מאוד לפספס כשמדברים על הטכניקות ועל התרגולים
והוא היה גורם מאד חשוב במסע הריפוי שלהם, וזה:
ההתמסרות שלהם לתהליך.
למרות שהם סחבו מטענים של שנים, למרות שהיו רגעי שבר וחוסר אונים, שניהם הבינו שלהשקיע בתהליך הליווי הזה, זה להמר על העתיד של הזוגיות שלהם. זה הפחיד אותם, אבל יותר הפחידה את שניהם האלטרנטיבה – להמשיך לחיות חיים שלמים בתוך תחושת ריחוק ופספוס של האהבה הגדולה שיש ביניהם.
הם באו נחושים לעבוד, אבל סבלניים לדרך.
הם חגגו יחד כל צעד קטן של התקדמות: פתאום ריב שמתקצר מכמה ימים לכמה שעות. פתאום חיבוק ארוך במטבח בלי שאף אחד נלחץ. פתאום היכולת להגיד “לא מתאים לי עכשיו” בלי שאלון יתמוטט או ייעלב, ובלי שמיכל תרגיש אשמה.
הם הבינו שהם בונים בניין, ושתשתיות לוקחות זמן.
כדי לחוות שינוי בזוגיות ובמיניות התפקיד שלנו הוא ללמוד שפה מקרבת גופנית ורגשית.
ואת זה רוב הזוגות לא עושים, הם מתגלגלים, מנחשים, מנסים לבד.
אינטימיות ומיניות בריאה כשיש משקעים רגשיים ופערים בתשוקה – לא בונים לבד.
ברור שצריך עזרה, והרבה ממנה.
בתוכנית הליווי שלי, ביה”ס לשפת האינטימיות, אנחנו נבנה יחד את כל מה שהקשר שלכם צריך – בהתאמה אישית אליכם ובליווי מקרוב.
אנחנו נשב ביחד – נחשוף את משקעי העבר, נפרק את הדפוסים החוסמים, ונבנה את יסודות הקשר שלכם מחדש, בהתאמה אישית מדויקת לקצב שלכם.
בניית אינטימיות אמיתית, בטוחה ובריאה לטווח ארוך זה מסע עומק שלוקח זמן.
כמה זמן זה ייקח?
זה לא בשליטתי ולא בשליטתכם.
לפעמים שינויים ופריצות דרך קטנות קורים כבר תוך מס חודשים בודדים, ולפעמים זה לוקח שנתיים ויותר.
ואם שנה-שנתיים נשמע לכם כמו המון זמן?
זה רק כי אנחנו חיים בעולם של “פתרונות אינסטנט” וגלולות קסם, בעוד שבניית מיניות בריאה, קשובה והרמונית זה תהליך שלוקח לפעמים שנתיים או שלוש.
וזה רק בהנחה שעושים עבודה נכונה ומדויקת…אחרת, אחרי שנים של ריחוק, פשוט מרימים ידיים ומפרקים את החבילה.
פשוט זה פחות פוליטיקלי קורקט להגיד את זה, אז אף אחד בחוץ לא אומר לכם את זה.
אף גנן לא עומד מול פרח ששתל באדמה, ומתעצבן עליו למה הוא לא נפתח ומלבלב תוך חודשיים.
רק כשתבינו שגם לגוף וגם ללב שלכם יש קצב משלהם, שהמקום הזה צריך את הזמן, את העדינות ואת ההשקעה שלו, תוכלו סוף סוף להפסיק להילחם בעצמכם ולהתחיל לפעול מתוך הקשבה חכמה ומרפאת.
מה שבטוח? כל עוד תנסו לקצר את הדרך, ללחוץ על הגוף או לחפש קיצורי דרך – אתם גורמים לו להיסגר עוד יותר.
_
וכן, הליווי שלי הוא לא זול.
והוא ממש לא מתאים לכל זוג.
הבעיה האמיתית מתחילה כשאנחנו בוחרים לא לקחת את הסיכון, לא לעצור את המרוץ ולא להשקיע בעצמנו כדי “לחסוך” כרגע, אבל בעצם? אנחנו מפסידים את העתיד שיכול להיות לנו בתוך הבית. אנחנו מוותרים על הלב ומסתפקים בזוגיות מרוחקת, בהיעדר מיניות ובשותפות לדירה.
אז במקום לחשוב על הפחד או על המשאבים שכרוכים בלהשקיע במסע העומק הזה, נסו לחשוב לרגע מה יקרה אם לא תטפלו בזה? לאיזה סוג של חיים ההימנעות הזו תוביל אתכם?
איך תרגישו עוד עשור מהיום, כשהילדים כבר יגדלו ויצאו מהבית, אם תדעו שמעולם לא באמת העזתם להסתכל לפצע הזה בעיניים ולרפא אותו?
_
אז אם אתם מרגישים שזה כבר בוער בכם מבפנים, אם קיבלתם את ההחלטה המשותפת שהגיע הזמן להחזיר את האש, את השמחה ואת הקרבה האמיתית לזוגיות שלכם
אם אתם מוכנים להפסיק לרצות, להפסיק להאשים או להימנע, ולהתחיל להשקיע בעתיד ובקרבה שאתם באמת רוצים ליצור בבית
קבעו שיחת התאמה ללא עלות.
כי אינטימיות אמיתית היא שפה וכדי לדעת איך לדבר ולגעת צריך ללמוד אותה ביחד.
