אלימות היא לא מילת גנאי בעיניי, היא מצב שבו אני לא מזהה את הרגשות שאני חשה ולכן לא מבטאת אותם בישירות עם האדם שמולי.

למעשה, אני אילמת = אין לי גישה לרגשות שלי ולביטוי הישיר שלהם.

ואז באופן לא מודע, בגלל שכל רגש חייב ביטוי אני אבחר באלימות רגשית או אחרת בעצם כדי לבטא את הצורך הרגשי האמיתי שלי.

אם נכיר באלימות שקיימת בכל אחד ואחת מאיתנו = נכיר את עצמנו הרבה יותר טוב ונוכל להאיר ולהעיר רגשות רדומים.

ההכרה באלימות שבי היא שלב מאד חשוב בחיבור לעצמי, כי בכולנו יש אלימות.

השאלה היחידה היא האם אני מכירה אותה ואז יכולה לעבוד איתה בצורות מודעות = לבטא את הרגשות בצורה ישירה בלי האלימות עצמה

או שאני לא מכירה אותה ואז יהיו רגעים שאני אאבד שליטה על עצמי ואפגע בעצמי ובאחרים.

מתוך שיעור בתוכנית הלימוד של בית הספר לשפת האינטימיות.

למידע נוסף לחצו על הכפתור הורוד.