מותר לדבר על אורגזמות מענגות, ולעתים על הקושי לחוות אותן או להתמסר אליהן.

 

מותר לדבר על איברים זקורים כמו אלים בשיא הדרם, ולעתים על הקושי להעמיד אותם ורגשי הנחיתות ותחושות חוסר הערך שמתלווים למצבים האלה.

 

מותר לדבר על התרגשויות שמדגדגות בבטן, ולעתים על ההיעלמות ההדרגתית שלהם ועל הגעגוע למה שהיה.

 

מותר לצעוק כשאני נהנית כל כך,

 

ומותר לבכות כשכואב לי הלב.

 

מותר לגנוח ולהיאנק כשנעים ומענג,

 

ולבקש מגע אחר, כשזה לא בדיוק מה שאני רוצה.

האמת שמותר לי הכל.

אני מותרת לעצמי, על כל שלל צבעיי, וככל שאני מתירה לעצמי להיות עצמי, כך אני יפה יותר, אישה יותר, חושנית יותר ושופעת חיים.

גם לכם מותר הכל ואני יודעת שרבות ורבים מאיתנו התרגלנו לצמצם את חווית החיים שלנו, גם את החוויה המינית, למה “שמקובל”, או למה ש”שמתאים” לצד השני.

אני חשה בלבי את המחנק של התשוקה הקולקטיבית, היא צריכה אוויר, וזה יכול לקרות עכשיו. קודם כל, דרך תקשורת מילולית פתוחה עם עצמנו ועם הקרובים לנו, ובהמשך דרך מגע מאפשר עם עצמנו ועם אדם קרוב.

 בשלבים עמוקים יותר אנחנו עתידים לגלות שתשוקה יכולה לצבוע כל חווית חיים באקסטזה, התמזגות והקשבה ולמלא את הלב בתשוקה לחיים עצמם.