
להיות ישות מינית, חופשייה ושמחה
מיניות היא סוגיה הכרחית לחקירה במסע החיים, עם זאת היא אחת המורכבות ביותר להבנה וליישום. אם נתחיל בתרגיל קצר שבו ניקח דף ונכתוב בראשו את המילה ‘מיניות’ ואז נאפשר לעצמנו לכתוב את כל מה שעולה בהקשר למילה הזו, סביר להניח, שנגלה סבך אינסופי של רצונות, צרכים, תשוקות, תמונות, דימויים, קונפליקטים ופחדים.
מדוע הביטוי המיני שלנו מסובך כל כך?
הסיבה המרכזית היא מוסר דתי וחברתי שמגדיר מה נכון ומה לא נכון, מה מותר ומה אסור ועד כמה יאה לתת דרור לתשוקותינו. מוסר זה נכפה עלינו גם אם אנחנו עצמנו לא דתיים ואפילו לא קונפורמיסטיים. מעצם היותנו בני אדם אנחנו מושפעים תמידית מן החוויות הקולקטיביות של האנושות כולה, חולקים תודעה אחת המכילה בתוכה איסורים ומגבלות שנוצרו לאורך ההיסטוריה. רגשות של בושה ואשמה מלווים פעמים רבות את הרצון להיות מיניים, להתבטא ולזרום בחופשיות בתוך החיים.
פועל יוצא של עקרונות המוסר הוא החינוך הפוריטני הנהוג בחברה. בניסיון להיזכר מהו החינוך שקיבלתי בבית ובבית הספר עולים בי רשמים קלושים של הרצאה מכיתה ח’ שבה סטודנט לרפואה מצביע על תרשימים של מערכת המין הנקבית והזכרית, מסביר את דרך הפעולה הביולוגית של המחזור הנשי, ואת דרך היווצרותו של עובר. בבית הוריי לא היה חינוך מיני. כילדה כמעט ולא ראיתי את הוריי מתחבקים או מתנשקים. עם זאת, אני זוכרת בבירור ביטויים של בהלה ופאניקה כאשר צפייה בסרט בסלון המשפחתי כללה סצנות אינטימיות. הנושא הודחק, אני מניחה מתוך הבורות שלהם עצמם וחוסר ההבנה כיצד להתמודד עם פצצת החיים הקיימת בגופנו בצורה שתהיה בונה ואוהבת.
הסיבה השנייה למורכבות הביטוי המיני קשורה לזיכרונות שליליים וטראומות מיניות הטבועים בנו, הן מתוך חוויות החיים שלנו והן כהדהוד של זיכרונות קולקטיביים שהצטברו אצל נשים וגברים לאורך ההיסטוריה האנושית. במובן זה, איברי המין מכילים בתוכם רגשות שליליים מודחקים (גם אם בחיים אלה כל חוויותינו המיניות היו חיוביות והרמוניות). כמו פחד, כאב, חוסר אמון, עצב, דיכאון וסגירות.
הסיבה השלישית היא תרבות הצריכה המבוססת על סיפוק והגברת העונג. בצורתה הבולטת ביותר ניתן לראות אותה בתעשיית הפורנוגרפיה, שכל כולה מבוססת על הקשר שבין דימוי ויזואלי לעוררות מינית. גם אם לא צורכים פורנו באופן ישיר, הקלות שבה עולם הפרסום משתמש בדימויים מיניים כדי למכור מוצרי צריכה מגוונים משפיעה על המוח ומתנה אותו לקשר בין עונג לדימוי חזותי. מכאן הדרך לתקשורת מינית חסומה בין שני אנשים שרוצים לעשות אהבה קצרה מאוד. אם העונג המיני תלוי בתנוחה מסוימת או בדימוי מסוים לגבי איך אנחנו צריכים להיראות, מה אנחנו צריכים ללבוש ומה מעורר מינית, הרי שאנחנו רחוקים מלהיות נוכחים בתוך המפגש הישיר עם האדם שנמצא איתנו במיטה.
הסיבה האחרונה קשורה למאזן הכוחות בין זכריות לנקביות בכדור הארץ. הסיבה האחרונה קשורה למאזן הכוחות בין זכריות לנקביות בכדור הארץ. נכון להיום הכוח השליט הוא עדיין הכוח הזכרי. עובדה זו מתבטאת בכמות המלחמות שהאדמה עצמה ספגה, בשיטת הכלכלה הקפיטליסטית שמנהלת את העולם, באפיונים של החשיבה הפוליטית ובדומיננטיות הגברית בקרב בעלי ההון. כל אלה משפיעים על התודעה באופן ישיר ועקיף וגורמים גם למיניות להיות ממוקדת מטרה, מונחית עונג וסיפוקים מידיים, טכנית במקרים רבים ומנותקת מחיבור לרכות ולעשיית אהבה.
לשמחתנו, ניתן לצפות בתחילת לידתו של שינוי תודעתי, נשים וגברים שקוראים תגר על דפוסים פטריארכיים לטובת חברות, שותפות והקשבה אמיתית. ברכות ותודות לכל האנשים ששומעים את הקריאה לשינוי!
מיניות כמרחב להתפתחות
אני מציעה כאן חלוקה אפשרית ובסיסית לארבע רמות בהתפתחות המינית האנושית. אתן מוזמנות ומוזמנים להשתמש בהצעה על מנת לזהות עוד אפשרויות שפתוחות בפניכם במימוש המיני.
הרמה הראשונה – קשיים בתפקוד מיני
ברמה זו יש קושי וחוסר יכולת להיכנס למערכות יחסים אינטימיות ומיניות בשל פחדים, חרדות, טראומות וזיכרונות שליליים; קשיים בתפקוד המיני הנובעים מסיבות פסיכוסומטיות (קשיים שנובעים מבעיות פיזיות אורגניות אינן שייכות לרמה זו). אצל נשים הדבר עלול להתבטא בקושי להיחדר על ידי גבר בשל כאבים בנרתיק ובחוסר יכולת לחוש עונג ביחסי מין (עם עצמנו או עם אדם אחר); אצל גברים זה עלול להתבטא בשפיכה מוקדמת/מאוחרת ובאימפוטנציה. אצל שני המינים יכולות להופיע התמכרויות ואובססיות סביב ההתנהגות המינית.
הרמה השנייה – תפקוד מיני
יש יכולת להיכנס לקשרים מיניים, להתענג ולענג את הצד השני. המערכות המיניות פועלות ומתפקדות בצורה תקינה; סיפוק מופיע בצורה של אורגזמה ופורקן; הקשר המיני ממוקד בעוררות של איברי המין עצמם ללא חיבור עמוק לאהבה ולרגשות. ברמה הזו עדיין נעשה שימוש בדימויים לצורך מימוש פנטזיות מיניות ורגשיות.
הרמה השלישית – מיניות חושנית ואינטימית
יש יכולת לחבר בין מיניות לאהבה בצורה זורמת וחופשיה. ההגשמה של מיניות אינטימית היא עשיית אהבה: מסוגלות להעניק לאחר לא רק סיפוק אורגזמי אלא גם מרחב בטוח של הקשבה, נוכחות ושמחה. אדם שנמצא ברמה זו מסוגל להיכנס לקשרים אינטימיים ולא רק לקשרים מיניים מזדמנים. יש עניין להעמיק את הקשר הרגשי עם הצד השני ומתוך כך גם לבוא במגע פיזי ומיני. המימוש של אהבה מתאפשר כי מותר לדבר ולשתף גם בכאב, בחוויות ואתגרים סביב המיניות ובתהליכי ריפוי. הרמה השלישית מאפשרת את קיומן של מערכות יחסים אינטימיות עמוקות, והיא טומנת בחובה גם את האפשרות לממש מיניות רחבה ועשירה יותר שמתבטאת כעונג, תשוקה והתרחבות הלב.
הרמה הרביעית – מיניות מודעת
מיניות מודעת מרחיבה את המפגש המיני אל מעבר לחושים, להתענגות ולחיבור הרגשי. במיניות המודעת המגע נובע מתוך ההקשבה הישירה לגוף שלי, ושל אהובי בתוך העכשיו. החוויות שיכולות להופיע הן תחושות של אחדות והתמזגות, דממה בתודעה ורגיעה עמוקה בגוף. מה שמסייע לאנשים להתחבר לרמות הולכות וגדלות של מודעות במיניות הוא בסיס טוב והיכרות עם מדיטציה או עם השקט שבתוכי שמעבר למחשבות. המיקוד בתחושות עצמן, בנשימה ובגוף יכול לאפשר זאת, לצד ההסכמה האמיתית של האשה והגבר להרפות מכל הישג רגשי או תחושתי – המטרה המשותפת היא עצם ההוויה יחד בתוך העכשיו, מתוכה נובע המגע, ומתוכו נובעת התקשורת הרגשית שתומכת במסע כזה.
מיניות מודעת יכולה להפוך את המרחב המיני למרחב בורא ויוצר, כך שהעונג המשותף שמתקיים בו משמש להבעת כוונה משותפת לקידוש האהבה, החיבור והאחדות. ככל שנחווה יותר מצבי תודעה שקטים בזמן מעשה האהבה, כך ניפתח גם להקשבה לחכמה שתנבע מהמפגש עצמו שיכולה להכיל בתוכה הדרכה לזוגיות, להורות או לנושאים אחרים שבהם אנחנו עסוקים באותה תקופה. כלומר, מעשה האהבה, יכול להיות גם שער לחיבור לחכמה פנימית ורחבה לאין שיעור.
מסר לסיום
אני מאמינה שאנחנו חיים עכשיו בתקופה ייחודית בהתפתחות האישית, החברתית והתרבותית. התובנה שמיניות היא חלק טבעי, שמח ומזין בחיים כבר קיימת, ועכשיו מה שנותר לנו הוא ‘להשלים את החומר’ וללמוד את מה שלא לימדו אותנו כילדים, במקביל, מי מבינינו שהם הורים, הם בעלי אחריות כפולה גם כלפי ילדיהם. ככל שיהיה יותר שיח, התעוררות וגדילה סביב תשוקה מינית ואהבה, כך ילדינו יחוו פחות טראומות ויוכלו לנוע יותר בקלות בנתיבים חדשים.