מיניות מודעת מציעה לכל איש ואשה להכיר את פוטנציאל המימוש העצמי בכל רבדי החיים, על ידי היכרות מעמיקה עם האנרגיה המינית, אנרגיית החיים על כל פניה ורבדיה. נקודת המבט דרכה אני מביטה היא היכולת לממש עונג, חושניות, תשוקה, תקשורת אינטימית, ביטוי רגשי, חברות, אהבה ואחדות.

השיטה שפיתחתי למיניות מודעת מתאימה ליישום במרחב המיני-אינטימי-זוגי, אולם, ניתן לממש אותה גם בכל מערכת יחסים משמעותית, ביחסים עם כסף, במימוש היצירתי, ובחיבור הרוחני לכל.

פירמידת המיניות המודעת נכתבה לראשונה לפני כחמש שנים, באחד ממסעות הריפוי הראשונים בהם ליוויתי זוג, הם ביקשו לגשר על פערים בחשק המיני ביניהם, ואני לקחתי דף ועט והתחלתי לצייר אותה.

יש 5 שכבות במבנה הפירמידה, וכל אחת מהן חשובה ומשמעותית להבנה עמוקה של עצמנו כישויות מיניות, אירוטיות, מרגישות, מרוגשות ואוהבות. אציג את השכבות השונות ואסביר אותן, תוך התמקדות באפשרות לבטא אותן בקשר אינטימי.

מרבית האנשים מכירים בעיקר את המיניות המחשבתית, זו הסיבה שהיא קיבלה את הבסיס הרחב של הפירמידה. המיניות המחשבתית מתייחסת לכל המצבים המיניים, עם עצמי או עם בן/ בת זוג, שבהם המניע למגע הוא מחשבתי.

דוגמאות למיניות מחשבתית:

שימוש בפורנוגרפיה ביחסי מין עם עצמי או עם אדם אחר.

שימוש בפנטזיות מיניות, תמונות שעולות בראשי, על מנת לחוש ריגוש מיני עם עצמי או עם אדם אחר.

שגרה מינית = שבה כבר ברור לי איך אני מענגת את עצמי כדי להגיע לפורקן, או איך אני מתענגת עם אדם אחר כדי לחוות אורגזמה, אין בה חידוש, כי אם חזרתיות נשנית ומוכרת.

“רעש בראש” בזמן היחסים המיניים – המצב שבו המוח משדר כל מיני מחשבות, בזמן שאני נמצאת במגע אינטימי. אין שקט פנימי, והרעש לא מאפשר נוכחות מלאה בגוף.

המשותף לכל הדוגמאות שציינתי למיניות המחשבתית הוא קיומו של חיץ מפריד ביני לבין הגוף דרך התמונה הפורנוגרפית, הפנטזיה המינית, המחשבות שמתרוצצות בראשי, הרעיון לגבי איך האקט המיני אמור להיראות. כל אלה, מפרידים אותי מגופי, ואינם מאפשרים תנועה טבעית.

המיניות המחשבתית היא הפופולרית ביותר בתודעה, הסיבה העיקרית לכך, היא שגם מחוץ למרחב המיני, מה שמניע את מרבית האנשים, הוא מחשבות כאלה ואחרות. כלומר, אם כל היום אני חווה רעש מנטלי שמציף אותי, אין שום סיבה, שכאשר אני מנסה להירגע במרחב האינטימי, המצב ישתנה.

להבנתי, המחשבה, היא שלב בהתפתחות התודעה, יש לה חשיבות גדולה, ליצירת שפה, תקשורת ותבניות שדרכן בנייתן של חברה ותרבות מתאפשרת, אולם, היא רק ההתחלה של מה שאפשרי לכל איש ואשה לחוות ולפתח. במהותה היא אינה מאפשרת מימוש של אינטימיות ואהבה.

במיניות המחשבתית, רמת העונג ועוצמת האורגזמיות היא הנמוכה מכולן.

במיניות המחשבתית, רמת האהבה העצמית או הביטוי האוהב לבן/בת זוג היא הנמוכה ביותר, כי המחשבה מפרידה אותי מעצמי, וממי שאיתי.

בשפה האנרגטית – המיניות המחשבתית מערבת רק את החלקים המחשבתיים והרגשיים של הצ’אקרה ה-1. המיניות המחשבתית, משקפת, חסימה בצ’אקרה ה-1,כי קיים צורך בביטחון וידיעה מראש של איך ייראה האקט המיני, יש חשש מחופש, יש חרדה מאיבוד שליטה.

המיניות הפראית משקפת חיבור לחיה שבתוכי, זו היכולת להתמקד בעונג שלי, בגופי, בתחושות שלי, וביכולת לחוות אורגזמיות והנאה צרופה.

החיה שבתוכי, אינה מתעניינת במערכות יחסים, בתקשורת אינטימית או בהתחשבות ובהדדיות, היא פאן מאד שורשי בחוויה האנושית, שמחבר אותנו לאדמה, לבריאה ולשושלת ההתפתחותית ממנה נוצרנו.

המיניות הפראית משקפת את היכולת להתמקד בתחושות הגופניות שלי בזמן יחסים מיניים עם עצמי או עם אדם אחר – ללא תמונות, ללא פורנוגרפיה וללא שגרה תפקודית-מינית ידועה מראש – מיקוד כאן ועכשיו בעונג שלי עד לשיא המיני.

במיניות הפראית העונג מגיע בעיקר ממיקוד באיברי המין שלי, בהיכרות איתם, וביכולת לשתף בן/בת זוג באופנים שבהם אני רוצה שייגעו בי כדי לחוות עונג צרוף.

התמונה הבאה היא דוגמא למיניות פראית: אני מבקשת בצורה מפורשת ממי שאיתי שיענג אותי, מתארת לו בדיוק את סוג המגעים שאני אוהבת ומלווה את המהלך בהתמסרות מלאה עד שאני מגיעה לשיא. האקט חופשי מבושה או אשמה, מותר לי להיות “החיה שאני” במרחב אינטימי, שבו יש לי רשות להתבטא.

המיניות הפראית חשובה לאין ערוך לגילוי ולחקירה, יש בה הכרה, שלפני שהעונג המיני הפך להיות זוגי, הוא קודם כל, תנועה שקורית בעבורי ובתוכי.

היכולת להתמסר למיניות הפראית, מבקשת שחרור של תפישות חברתיות ותרבותיות רבות כמו הטאבו המיני, הבושה לומר “אני רוצה שתענג אותי”, האמונה הנפוצה שיחסי מין צריכים להיות תמיד הדדיים, האתגר להכיר בכך “שמגיע לי שיענגו רק אותי, ואני לא צריכה להחזיר שום דבר בתמורה”.

באופן מעניין ולא מפתיע, גברים, מתחברים יותר בקלות לפאן הפראי שבהם, ולנשים יש שם עוד מסע התפתחותי לעבור, על מנת לממש אותו במלואו. ההבדל משקף פערים תרבותיים בין נשים לגברים ברשות המובחנת שהחברה מעניקה בתפישותיה לנשים ולגברים להתמקד בעונג של עצמם. יש אפשרות לשנות את הפער הזה, על ידי התפתחות רגשית של שני המינים.

בשפה האנרגטית – המיניות הפראית מערבת בעיקר את הצ’אקרה ה-1, וחלק מהצ’אקרה ה-2, כי היא מחברת אותנו למיניות הכי בסיסית שבנו ולשורש החייתי ממנו באנו.

המיניות החושנית מערבת את כל המרכזים התחושתיים בגוף. בעוד, המיניות הפראית התמקדה בעיקר באיברי המין ובעונג שבהם, המיניות החושנית מאפשרת ריקוד אירוטי, אינסופי, ארוך, מעמיק, לתוך חווית החושים האפשרית במגע ובמשחק עם הגוף כולו.

ישנו שימוש נרחב בכל החושים, במבט, בטעם, בריח, בצלילים ובהשמעת קולות, על מנת לאפשר עונג גם לי וגם למי שאיתי. אני מתענגת גם מהעונג שבגופי, וגם מהעונג שבגופו, נעים לי, כשנעים לו. אני מרגישה את זה בגוף, והתנועה שלנו, אחד לעבר השניה, זורמת כמו גל במים.

המיניות החושנית מאפשרת גילוי של עינוגים משותפים, שקורים מתוך תנועה חופשית וזורמת, שאין בה תפקידים מוגדרים מראש, כי אם הקשבה מרגע לרגע לעונג שבגוף.

המיניות החושנית מאפשרת גילוי של הגוף כולו כאיבר מיני, תחושתי, אירוטי ומתענג. היא פותחת דלת לאורגזמיות של כל האיברים, דרך משחק אירוטי אינסופי שמשלב סוגי מגע מגוונים.

במאמר אחר תיארתי 4 סוגי מגע עיקריים, שיכולים להעשיר את המרחב המיני בתואם עם ארבעת האלמנטים – מגע אדמה / מגע מים / מגע אוויר / מגע אש. אפשר לקרוא את המאמר כאן.

במיניות החושנית אני שמחה, כשהוא שמח, הוא שמח, כשאני שמחה, ישנה הדדיות טבעית, זורמת, ילדית, שובבה, שמעצימה את העונג המיני ומרחיבה את אפשרויות המפגש לאינסוף.

בשפה האנרגטית – המיניות החושנית מערבת בעיקר את צ’אקרות 1, 2 ו-3, כי היא גם חייתית ופראית, ומספקת את הצ’אקרות הנמוכות, אולם יש בה גם ניחוח חברי ומשותף, שמתאפשר הודות לנוכחות מספקת בצ’אקרה השלישית, וביכולת לראות את “האחר”, מבלי לבטל את עצמי.

המיניות האוהבת, האינטימית והקשובה היא השער הכי משמעותי לריפוי המיניות שלנו, דרכה מתאפשר חיבור בין חלקים חייתיים, פראיים ובסיסיים לחלקים חבריים, אכפתיים ותקשורתיים בהוויה.

אהבה, אינטימית וקשובה, מעמיקה את המפגש המיני והופכת אותו למסע ריפוי, מענג, ומחבר בין גופים, לבבות ונשמות. פוטנציאל העונג הגופני והרגשי בשכבה הזו הוא אינסופי, וניתן להכיר אותו, כאשר יש אפשרות לקיים קשר אינטימי ממושך וארוך עם אותו איש או אשה.

מפגש מיני מבוסס אהבה ואינטימיות, מבקש שנקשיב ללב, יותר מאשר לגוף, לדוגמא, יכול להיות שעכשיו אני מגורה מאד, וממש רוצה להיכנס אלייך, אבל אני רואה אותך, אני רואה שאת עדיין לא שם, ושאת לא יכולה להכיל זאת כרגע. מתוך ההקשבה ללב שלי, שמקשיב לגוף שלך, אני מרפה מהמשיכות הפראיות והחושניות שלי, לטובת, הרצון לאהוב אותך, ולהעניק לך תחושה שאני מקשיב, נוכח ונמצא איתך באופן מלא. את מרגישה את ההקשבה שלי, ומרפה, בקצב שלך, למרחבי העונג האירוטיים, החושניים והפראיים שבך. זה מעיף אותי – אני אוהב אותך!

במיניות הפראית – שאלנו: מה יענג אותי?

במיניות החושנית – שאלנו: מה יענג אותך ואותי?

במיניות האוהבת – נשאל: מה יאפשר לך להרגיש אהובה עכשיו? מה יאפשר לך להרגיש אהוב עכשיו?

העונג המיני, לכאורה, מקבל חשיבות משנית ברובד הזה, אולם, דווקא, כאשר, החיה שאני מתואמת עם האהבה שאני, דווקא אז, רמות העונג והאורגזמיות שנפתחות הן עצומות ורחבות לאין שיעור.

במפגש מיני קשוב, אוהב ואינטימי, מה שחשוב הוא – לא – כמה אורגזמות נחווה ביחד, כי אם, כמה קרוב נרגיש. האורגזמות יגיעו מעצמן, אין שום צורך לרדוף אחריהן או ליצור אותן, הן טבעיות. גוף מעונג חווה אורגזמה, אולם מה שמעניק לגוף האנושי את הביטחון הרחב ביותר להתמסר לעונג – הוא האהבה שבלב, התקשורת, הביטוי הרגשי, קשר העין, ההכלה, היכולת להיות מאד קרובים, הכי קרובים שיש, בעונג, בכאב, בצחוק ובדמעות, בקולות, במגע, בהקשבה, ובמוכנות בכל רגע, לתת לאהבה להנחות את המפגש לכל מקום שאליו היא רוצה לזרום.

במובן הזה, מיניות אוהבת ואינטימית יכולה להימשך שעות, ימים וגם שנים, היא ממוקדת בחיבור של הלב, באפשרות להרגיש שאכפת לך ממני, אתה רוצה בטובתי, אתה לא צריך ממני משהו, כי אם רוצה שאחוש אהובה ושמחה. זה משמח אותך ומאפשר לך להרגיש אהוב בעצמך. אתה חווה ממני אנרגיה דומה. אנחנו חברים קרובים ואוהבים, ולכן אנחנו גם מעונגים, מפלרטטים, אירוטיים וחושניים.

העונג של הלב מתחבר עם העונג החושי, והעוצמות הפיזיות, האנרגטיות והרגשיות שמתאפשרות הן עשירות ושופעות, יש בהן יכולת לחוש עונג וכאב בתוך האקט המיני, כי לפעמים, חיבור מיני מציף זיכרונות כואבים מתת המודע, או רגשות מהילדות שלא עיבדנו, ודווקא שם, בעירום הזה, בחשיפות הפיזית והרגשית מתאפשר ריפוי הדדי עמוק וטבעי.

בשפה האנרגטית – המיניות האוהבת מאפשרת ביטוי משולב של צ’אקרות 1-4, וככל שהיא מעמיקה יותר, היא פותחת מרכזים אנרגטיים גבוהים יותר בצ’אקרות 5-7. במובן זה, מתוך האהבה, יכולה להופיע דממה, חכמת מעמקים, וביטוי מלא של עצמיותנו העמוקה ביותר.

להבנתי, מיניות אינטימית וקשובה מאפשרת ריפוי רגשי-מיני הדדי במערכות יחסים, אולם, הדבר מתקיים, רק כאשר, כל אחד מהצדדים מרגיש בטוח באופן מלא, על בסיס אמון, חברות ותקשורת שנוצרו בקשר.

האחדות המינית אפשרית לכל איש ואשה, אולם, היא זמינה ונגישה יותר, למי שמתרגלים מדיטציה, ומכירים את מרחב השקט שבתוכם ממצבים מודעים אחרים בחייהם.

במצב של אחדות מינית, מה שמניע את המפגש המיני הוא השקט והדממה שבתודעה. אין שם כלום. אין מילים, אין צורך בשיתוף, הלב רגוע, הגוף זורם, אין מישהו שחושב מה צריך לעשות או לומר. במובן מסוים “מערכת היחסים בין השניים” מתמזגת ומתרכזת לכדי תנועה טבעית אחת ומאוחדת.

החוויה הגופנית האחדותית היא מעבר למילים, היא מזינה רבדים פנימיים מאד עמוקים, ומאפשרת תחושות כמו מנוחה, הרפיה, רגיעה, אפס מאמץ, התמזגות עם הכל, תפילה, קדושה, שמחה שאינה תלויה בדבר ואהבה ללא תנאי.

באחדות המינית אני מניחה בצד את הרצון בעונג ואפילו את הרצון בחברות רגשית, קשובה ואכפתית, ומרפה יחד עם בן / בת זוגי, לתוך השקט שבינינו.

המנוחה המשותפת בתוך הגוף, מרפאת חוויות עבר, משחררת חסימות, ומחברת אותנו לזהות עצמית רחבה לאין שיעור, שיש לה הפוטנציאל לפתוח בתוכנו שערים לתובנות עומק על חיינו האישיים ועל החיים בכלל.

הדממה היא שער לחכמה ושער לאהבת אמת נוכחת וערה.

פעמים רבות, כאשר מתאפשר מימוש של המיניות האוהבת, האינטימית והקשובה, באופן טבעי, האנרגיה זורמת גם לאחדות המינית ומאפשרת חוויה של שקט משותף. בנוסף, רגעים אורגזמיים, אפילו אורגזמות שנבעו מביטויים מיניים חושניים, פראיים ומחשבתיים – נגועים בניחוח האחדותי, וכמו, מעניקים טעימה קטנה של מה שאפשרי לנו.

בשפה האנרגטית – האחדות המינית מתחילה מהצאקרה ה-7, ומשם נעה לאורך כל הגוף ולאורך כל המרכזים. מתוך הצ’אקרה ה-7, נפתחים שערים למרכזים גבוהים אף יותר, ולחוויות של התרחבות התודעה, שמזכירות, חוויות אנרגטיות שמתקיימות בנטילת צמחים מרחיבי תודעה. הדממה, הכלום, האין, הם הניחוחות שמאפיינים את האחדות המינית.

כפי שאמרתי בתחילת דבריי, מרבית האנשים מכירים היטב את המיניות המחשבתית, ובדרך כלל, משתמשים בה בעינוג העצמי. הדבר מעיד על רמתה של התודעה הכוללת, התודעה האנושית – אנחנו אנשים חושבים, ונעים לעבר הגילוי של היותנו אנשים קשובים. מדובר במסע ריפוי, שינוי והתפתחות, שעל מנת שיקרה, יש צורך לעבור דרך התרה של טראומות מיניות ורגשיות שחווינו בחיינו, שבכל אחת מהן, טמון סבך רגשי-ותחושתי שיצר תקיעות אנרגטית, וחוסר זרימה טבעית בגוף.

הפירמידה השנייה שמצורפת כאן מתארת את מסע הריפוי שאפשר לעבור במגע עם עצמנו ובמגע האינטימי-מיני עם שותף-ה למעשה האהבה.

במסע הריפוי – אפשר לראות, שהשכבה הרחבה היא שכבת האחדות המינית. כלומר, כאשר, אני נינוחה בגופי ובנפשי רק להיות, אין עשייה במפגש, אני לא מנסה לתפקד, להצליח, להיות המאהבת הכי טובה, או הכי סקסית, אני לא נדרשת “לעשות” שום דבר, רק להיות, נוכחת בגופי, ולהיפתח בעדינות ובקצב שלי למגע. כל השאר יקרה מעצמו. תת המודע יצוף, הרגשות שמבקשים עיבוד והכלה, וככל שאלה יתאפשרו, מרכזי עונג ייפתחו מעצמם, אורגזמיות תתגלה, והעונג יתרחב לכדי שילוב מרהיב של אירוטיקה, חושניות, תשוקה, אהבה והתמזגות אחד עם השניה, ואפילו עם היקום כולו.

ככל שמסע הריפוי המיני מעמיק דלתות לצבעים המגוונים של המיניות נפתחות מעצמן: האחדות המינית פותחת את השער למיניות האוהבת, האינטימית והקשובה; המיניות האוהבת פותחת את השער למיניות החושנית והאירוטית; המיניות החושנית פותחת את השער למיניות הפראית; וכל אלה יחדיו פותחות את השער גם למיניות המחשבתית. כלומר, כאשר קיים חיבור מלא של כל הוויתי לגופי, התנסות בפנטזיה מינית אפשרית ומעניקה הזדמנות לריפוי רגשי דווקא דרך ההתנסות בחוויות שליטה וחוסר שליטה מובנות ומודעות.

בעבודתי כמלווה מסעות ריפוי לנשים, לגברים ולזוגות, אני מנחה ומאפשרת דרך מגוון כלים, שאתאר כאן בקצרה, את התנועה החופשית בין השכבות השונות.

הכלים והתובנות איתם אני עובדת הם:

צלילה רגשית ~ כלי אנרגטי-תודעתי שמאפשר התבוננות ישירה לתוך תת המודע ושחרור של החסימות שנוצרו בו. חסימות נוצרות בדרך כלל דרך טראומות שחווינו, רגעים רגשיים מטלטלים, שיצקו בתוכנו אמונות, דפוסים ותבניות שאינם מאפשרים את ההרפיה לתוך העכשיו. כל עוד, המוח שלי, כבר יודע משהו משהו לגבי מיניות או לגבי גברים, או לגבי נשים – אני לא חופשיה. הצלילה הרגשית היא שער לריפוי רגשי שמאפשר מנוחה בדממה שבתוכי.

הריקוד הזוגי ~ צורת התבוננות זוגית על כל מערכת יחסים שהיא, אני מציירת אותה כמו הספרה “8” רק בצורה אופקית, מזכירה את צורת האינסוף המוכרת. הריקוד הזוגי מאפשר מבט על התנועה הרגשית, המינית והאינטימית שקורית במערכת היחסים, ודרכה, ניתן ליצור חזון ובריאה של ריקוד זוגי חדש.

מגע מודע ~ תרגולות וטכניקות מעשיות שמלמדות להבחין בין מגע אינטימי / חושני / מיני, ניתן ללמוד זאת דרך היכרות עם ארבעת האלמנטים – מגע אדמה / מגע מים / מגע אוויר / מגע אש, או בכל צורה אחרת, שמאפשרת את התנועה החופשית בין מיניות אוהבת, למיניות חושנית, למיניות פראית ולאחדות המינית.

הפסיכולוגיה של המינים ~ כל איש ואשה שחיים על פני האדמה מכילים בתוכם השפעות נפשיות של אירועים שקרו בעברם. הפסיכולוגיה של המינים מרחיבה את ההתבוננות על נפשו של האדם ומכילה בתוכה גם חקירה ולמידה של השפעות נפשיות, רגשיות ואנרגטיות קולקטביות.

לדוגמא, העובדה שפחדתי מגברים מרבית חיי, אינה נובעת רק מעובדת היותי בת לאשה מוכה ובת לאב מכה, אלא גם, קשורה למה שאבא שלי חווה כילד, ומה שסבתא שלי חוותה כילדה, וכו’. כל מה שקרה בתודעה האנושית מצוי כזיכרון אנרגטי בתאי הגוף, וכאשר אדם רוצה להכיר את עצמו, חשוב שההיכרות תהיה רחבת היקף, ותכלול, לא רק, צלילה לתוך זיכרונות מתקופת החיים הנוכחית, אלא גם, גלישה ותנועה חופשית לתוך זיכרונות קולקטיביים.

המיניות הנשית והמיניות הגברית ~ היכרות עמוקה עם המבנים הפיזיולוגיים של נשים וגברים חשובה על מנת לאפשר מימוש מלא של עונג מיני.

המבנה הפיזיולוגי המורכב של הגבר והאשה, מחובר גם למבנים אנרגטיים ורגשיים, וכדי להכיר את גופו של הגבר ואת גופה של האשה כשער לחיבור ועונג שלם, חשוב, להקשיב לתפקודים הגופניים, בשילוב הפנים הנפשיות והפסיכולוגיות האישיות והקולקטיביות.

הגוף בכלל ואיברי המין בפרט, אוצרים בתוכם את כל חוויות חיינו, ולכן, המיניות יכולה לשמש שער להתפתחות בכל רבדי החיים.

זוגיות כשער להתפתחות ~ קשר בין שני אנשים – לא רק בני זוג – מאפשר בנייה של תבנית אנרגטית, נפשית, רגשית ורוחנית משותפת: 1+ 1 = 3.

כלומר, ממש כמו שניתן להתבונן על אינדיבידואל ולבחון את מידת האנרגיה המצויה בכל אחד מהמרכזים האנרגטיים שלו / שלה, ניתן גם להתבונן על הזוג, ולבחון את מידת האנרגיה שמצויה במבנה הזוגי המשותף.

לדוגמא: זוג עם צ’אקרה ראשונה חזקה יתאפיין במחויבות חזקה זה לזו, נאמנות, ידיעה ברורה “שאנחנו ביחד”, בדרך כלל, נדרשות מספר שנים כדי לבנות את יסודות הקשר היציב רגשית שעל גביו ניתן להתפתח. פעמים רבות, היעדרה של החוזקה הבסיסית הזו, מונעת מהזוג לפגוש ביטוי מיני מלא, אנרגיית החיים לא מצליחה לעלות כלפי מעלה לעבר הצ’אקרה ה-2, כי הראשונה נעדרת מנת חיים מספקת.

יסודות לזוגיות שלמה ~ מיניות / יציבות / התפתחות / אהבה. השילוב של ארבעת האלמנטים והתנועה בתוכם מתארים את מסעו של זוג לבניית חיים עשירים בשמחה וביופי. כאשר אחד האלמנטים חסר, בדרך כלל, הזוג יחווה קשיים כאלה ואחרים שמבקשים התבוננות והתפתחות קשובה.

אינטימיות כשער לריפוי ~ אם הייתי צריכה לבחור מרכיב אחד מתוך כל אלו שתיארתי לריפוי לבם ומיניותם של בני האדם, הייתי בוחרת באינטימיות.

אינטימיות היא היכולת להיות קרובה, קודם כל לעצמי, להרגיש אותי, לחוש אותי, להקשיב לי, להכיר אותי, משם אני יכולה לתקשר את עצמי, ולהיות פנויה לפגוש אדם אחר. היכולת להיות קרובה לעצמי, יכולה להיות מתורגלת בהרבה מאד דרכים ולאפשר תקשורת רגשית עשירה, ביטוי מילולי וגופני מלא והבנה יסודית, שבאשר אהיה, יש לי את עצמי, והמחויבות הראשונה שלי, היא לי.

מדיטציה, יוגה וטנטרה כדרך חיים ~ תרגולות וטכניקות שמאפשרות מפגש ישיר עם הדממה שבתוכי, תומכות ונדרשות על מנת לאפשר מיניות מודעת. היוגה-טנטרה במעמקיה חוקרת את זהותו העצמית העמוקה של האדם ופותחת שער להרחבת הזהות העצמית אל מעבר לגוף ולנפש.