האם פחד הוא ברכה או האם השתגעתי?
לפני כמה ימים כתבתי פוסט שהתחיל במילים “כבר כמה ימים יש לי רעד בלב, הפחד הוא ברכה…”.
כשקראתי את התגובות הבנתי שאולי זה לא לגמרי ברור איך חווית פחד יכולה להיות מבורכת.
אז הנה אני מסבירה:
כשהייתי בת שמונה הבנתי שהלב שלי שרוט, כאוב, מאוים. הרגשתי פחד בעוצמות גבוהות וקלטתי שאני מפחדת מאנשים. לא היתה סיבה ברורה פרט לאלימות שהיתה השפה הרגילה בבית שגדלתי בו.
החלטתי באותם רגעים תבוניים שאקדיש את חיי לריפוי הלב – כי לא בא לי להסתבובב בעולם עם לב מפוחד, בא לי לאהוב.
ההחלטה הזו הלכה והשתכללה עם השנים והברית עם הלב והאהבה הלכה והעמיקה.
לפני כארבע שנים גיליתי שעברתי פגיעה מינית קשה בשנות ילדותי הראשונות, החוויה היתה מודחקת לחלוטין, לא זכרתי אותה ולא דמיינתי שזה בכלל אפשרי, והנה זה הגיע, בהיר ושקוף וכואב, כואב, כואב.
ארבע שנים של חסד צרוף כי כל חלקי הפאזל של החיים שלי מתחילים להיות לי בהירים.
בשנה האחרונה אני מתחילה כבר לחוש את ההחלמה, שמחה (קטנה) מתחילה לחזור לחיי היומיום שלי אחרי היעדרות ארוכת שנים, הרבה הרבה דברים שהם הבסיס של החיים פשוטים יותר וקלים – כמו להכין לעצמי אוכל ובשפע; לדאוג לכל הבירוקרטיות בלי דחיות מיותרות; להעמיק לתוך נושא הכסף בחיים שלי שתמיד הפחיד אותי וללמוד אותו בקצב שלי; ובאופן כללי אני מרגישה רוב הזמן טוב. זה בכלל לא מובן מאליו. אולי יום אחד אכתוב יותר בבהירות על הרע שיצא והטוב שנכנס.
אחזור לסיבת הפוסט המקורית – למה פחד הוא ברכה?
אחת התגליות שלי בתהליך הריפוי היא היכולת לזהות כמה ניתוק (דיסוציאציה) מהרגשות ומהגוף התקיים בתוכי כדי להחזיק ולאפשר הדחקה של חווית הפגיעה ועדיין לשרוד ולתפקד.
עכשיו כשאני כבר יודעת מה עברתי ומאמינה לעצמי (מסע בפני עצמו) לאט לאט הניתוק “מפשיר” ומפנה את מקומו לחיבור.
כשזה קורה אני נפתחת להרגיש יותר – הכל. גם פחד.
אז בימים האחרונים התמודדתי עם כל מיני דברים בבת אחת – ועלה פחד. פחד כתחושה בגוף.
ולמרות שזה לא פשוט להכלה, כבר יש לי כל כך הרבה כלים ואני יודעת להיות עם זה, בלי תגובתיות ובלי השלכה. פשוט להרגיש את זה. לנשום את זה. לתת לזה מקום בתוכי, לבקש עזרה כשזה יותר מידי.
אז הפחד הוא ברכה – כי הוא עדיף מבחינתי על ניתוק. כי כשאני מנותקת אני לא מנותקת רק מפחד אלא גם מעוד אהבה ושמחה ועונג שאפשריים לי לחוות.
תודה על ההזדמנות להביא מילים לחוויות כל כך עדינות ורגישות ופנימיות.
תודה עליכם כאן איתי. תודה על ההקשבה, השאלות, התמיכה.
אוהבת.
