אני שונאת את המילה “אסור”. היא לוחצת על כפתור הפעלה פנימי שחייב לחקור ולבדוק ולאתגר את ההחלטה השרירותית שמשהו אחד אסור והשני מותר.

 

מעולם לא תהיתי על ההפעלה הזו, למה היא כל כך חזקה אצלי.

 

כשאני עוצרת לחשוב רגע עולה לי ‘הסוד’. זה שחייתי איתו כל חיי, בלי לדעת שאני נושאת אותו, ורק לפני שלוש וחצי שנים הוא עלה לפני השטח ושינה את חיי מקצה לקצה.

 

אני לא חושבת שאפשר להסביר מה זה אומר לחיות עם סוד מעצמי, לא לדעת שמשהו אפל במיוחד יושב בגופי, בנפשי, בנשמתי, צובע לי את החיים בצבעים כהים ולא לדעת שזה מה שקורה. תמיד הרגשתי את האפלה הזו ופגשתי אותה, בכוחות פנימיים או באפיסת כוחות ולפעמים ברצון ממשי לוותר כי כלו כוחותיי.

 

ביום בו הסוד התגלה הרגשתי אור עצום מתרחב בתוכי לצד כאב חד שמגלה לי מה נשאתי ולא ידעתי, מה חוויתי ולא ניחשתי. הרגשתי כאילו מסך הוסר מעל חיי, ואני סוף סוף רואה את מקור האפלה, על מי שמרתי מכל משמר, ולמה לא יכולתי לפגוש את עצמי באמת עד לאותו הרגע.

 

מעבר להתמודדות האישית שמעמיקה את כוחותיי כל יום יותר, ישנה הבנה חדה וברורה – אני לא אוהבת סודות, אני אחת שצועקת את האמת, לא אכפת לי שיגידו עליי שאין לי טאקט או שזה לא מקובל. אני את האמת אוהבת – יותר מאשר את עצמי.

 

מזמינה את מי שרוצה לצפות, להקשיב, לקבל השראה מסיפור הריפוי שלי. מצרפת קישור לצפייה ישירה. משך הסרט: שעה.