אתה לא אשם שאתה לא יודע
אתה לא אשם שאתה לא יודע להוביל בקצב שלה. אף אחד לא לימד אותך, וברוב המקרים גם היא – לא יודעת מה הקצב שלה.
אתה לא אשם שיש שריון סביב הלב שלך שמונע ממך להרגיש אותה כשהיא מסכימה לשכב איתך, אבל לא ממש רוצה, ובכל זאת אתם הולכים על זה. אף אחד לא אשם.
אתה עושה את מה שכנראה אבא שלך עשה, וסבא שלך, וסבא רבא שלך וכל הגברים בשושלת שלך
שלמדו בנחישות להילחם במקום לאהוב.
גם עכשיו, אתה לוחם. בשבילי, בשבילנו.
הלב שלי קרוע עליך, על ההתמסרות שלך, על הגאוה שאתה נושא כשאתה יודע שאני מוגנת בזכותך.
אוהבת אותך. כואבת עבורך את הפיצול שהוא כרגע צו השעה.
הבעיה היא שזה לא רק כרגע, זה ככה כבר אלפי שנים, עשרות אלפי שנים ואולי יותר.
אני מבקשת שתילחם, וגם רוצה שתאהב.
אני מתפשרת על האהבה שלך, כי “הכי חשוב שנשרוד”. ככה אמרו לי, וככה גם אני אומרת.
ועכשיו, כשהמלים האלה נחצבות מתוכי אני מתחילה להרהר ולערער ולהטיל ספק בשבילך ובשבילנו, בשביל העתיד שלנו, בשביל הילדים שלנו.
עד מתי נבחר במלחמה על פני האהבה?
עד מתי נבחר בהגנה על ההישרדות של הגוף על פני הטיפוח של האהבה שבלב?
עד מתי נשתמש ברעיונות וחרבות במקום במילים ופעולות?
עד מתי נבחר בהגנה על ההישרדות של הגוף על פני הטיפוח של האהבה שבלב?
עד מתי נשתמש ברעיונות וחרבות במקום במילים ופעולות?
כנראה עד – שאני – אתעורר, עד שהזעקה שלי תישמע, עד שאפסיק להסכים לשכב איתך גם כשאני לא באמת רוצה, כי אני לא רוצה שתהיה עצבני, כי אני רוצה לשמור על שלום בית, כי מה הבעיה לעשות לך ביד, קצת כזה שיהיה לך טוב.
אני מתעוררת עכשיו למורכבות הבלתי אפשרית ששנינו נמצאים בה.
אני רוצה להתמסר לגילוי של הקצב שלי, אני רוצה לאפשר לנו להיפגש ברובד חדש, אני יודעת שזה קודם כל באחריותי.
אני רוצה להתמסר לגילוי של הקצב שלי, אני רוצה לאפשר לנו להיפגש ברובד חדש, אני יודעת שזה קודם כל באחריותי.
כי אתה – אתה בנוי להתמסרות, ובאחריותי לוודא שאתה מתמסר לרעיונות טובים, כאלה שמקדשים את החיים ולא את המוות, את האהבה ולא את המלחמה.
מתפללת לשלומך, רוצה שתחזור כבר הביתה. אוהבת אותך.
גופה של אשה מקביל לאדמה.
בימים אלה דם ילדינו נשפך עליה וזה כואב בעצמות, בנשמה.
בימים אלה דם ילדינו נשפך עליה וזה כואב בעצמות, בנשמה.
השלום שאני חולמת ורואה ומבקשת עבור כולנו עוד יגיע, אנחנו הדור שחווה את הפיצול, שמתחיל לשאול שאלות ולהטיל ספק ברעיונות שגדלנו עליהם (“טוב למות בעד ארצנו”, למשל).
אנחנו הדור שמתחיל את השינוי, והרבה תלוי בנו בכל הרבדים, בבחירות שלנו במרחב הכי אינטימי, במיטה, במיניות – כי הכל קשור.
המאבק הלא מודע שמתקיים בין נשים לגברים במיניות והמלחמות שמתקיימות על טריטוריה ורעיונות מזינים זה את זה, ולכן גם יכולים לרפא זה את זה, בעדינות ובשם האהבה לעצמנו, לילדינו ולאדמה.
המאבק הלא מודע שמתקיים בין נשים לגברים במיניות והמלחמות שמתקיימות על טריטוריה ורעיונות מזינים זה את זה, ולכן גם יכולים לרפא זה את זה, בעדינות ובשם האהבה לעצמנו, לילדינו ולאדמה.
אנחנו נמצא את הדרך לשלום. אנחנו חייביםות.
נכתב בהשראת הסדרה ירח חדש – סדרה דוקומנטרית הסדרה עוסקת בריפוי הנשיות, שלהבנתי מקביל לריפוי האדמה.
במאית ויוצרת- שירלי נווה
במאית ויוצרת- שירלי נווה
