פגיעות מיניות – קרה או לא קרה – זו – לא – השאלה
בימים האחרונים עלתה לי תמונה, זיכרון שהיה מודחק לחלוטין – פתאום הופיע.
בתמונה, אני תינוקת, כזו שעדיין לא מדברת, שוכבת במיטתה, ושם קורה לה משהו.
מתוך חמלה והתחשבות במי שקוראת אותי, לא אשתף אתכן כאן מה ראיתי. זה לא מתאים ולא אחראי כלפיי או כלפיכן.
מרגע שהזיכרון עלה, אחת השאלות שמהדהדת במוחי היא – האם זה קרה או שאולי אני ממציאה את זה?
ואני יודעת, שהתשובה היא – שזה לא משנה.
מה שמשנה הוא שהגוף שלי והתודעה שלי מבקשים שאפגוש את התמונה הזו, על כל תכולתה הרגשית והתחושתית ושאמצה את הלימוד האפשרי ממנה. אני יודעת, שאם המוח שלי מראה לי משהו – יש לו משמעות.
החלטתי לכתוב על החוויה שלי כדי לחזק את כל האנשים שבתהליכי ריפוי רואים חלקיקי תמונות או תחושות ועולים בהם ספקות לגבי אמיתות האירועים.
אני אומרת – זה לא משנה.
אם תמונה עולה בך – היא מבקשת יחס, תשומת לב, ריפוי, חמלה, אהבה. ועליי לתת את כל אלה, בעדינות ובהתמסרות, מתוך שחרור מוחלט של השאלה – האם זה קרה או לא קרה. כי זה פשוט לא חשוב.
ביסוד הדברים – אני מאמינה לי.
שולחת כוח ועוצמה, לכל מי שזקוק.
אוהבת עד הכוכבים ומעבר להם.
ריפוי קורה – אפשר להרפות.
