לפני כשבועיים, שוב עליתי על מטוס. הפעם אני בקופנגן היפה שבתאילנד. אי מופלא, שליו, מלא ירוק, מים, גשם, ים. שילובים עוצמתיים של חיים ויופי.

הקריאה הפנימית לצאת לעוד מסע הופיעה בבהירות בתוכי, ואני שמחה שהקשבתי לה. מרגישה שהגעתי לגן עדן, מצאתי בית נעים ומתאים להיות בו לזמן מה, להתכנס, לכתוב, ולאהוב.

כבר שנה וחצי שאני חולקת את זמני בין ישראל למקומות שונים בעולם, בתחילת המסע רציתי ללמד במקומות חדשים מחוץ לישראל ולשמחתי זכיתי לממש את החלום. פגשתי אנשים מסקוטלנד, צרפת, איטליה, יפן, ספרד, רומניה ועוד – חלקתי איתם את הידע והכלים של השיטה למיניות מודעת. התגובות היו מופלאות. כמה כיף להגשים חלומות!

הפעם, המסע שונה. בחרתי לפנות זמן לעצמי, להתבוננות ולהתכנסות, לשחרר את המחשבה על סדנאות וטיפולים, לפחות לזמן מה. אני יודעת שאחזור לטפל וללמד, יש בי תחושה שאחזור אחרת, עם פתיחה נוספת של הלב, הגוף והתודעה.