הצד החשוך של המיניות המקודשת
צמד המילים “מיניות מקודשת” הפכו בשנים האחרונות לשם קוד לז’אנר התפתחות וטיפול מיני ורגשי מהפופולריים ביותר בארץ ובעולם.
נקודות למחשבה ששווה לבחון:
1. גברים נמשכים לסדנאות האלה במיוחד, בשונה משאר תחומי ההתפתחות האישית שבהם תמצאו רוב נשי מובהק.
2. למרות שישנו ניסיון לתשומת לב וכוונה של המנחים והמפיקים לנושא “החזקת המרחב” כמרחב “בטוח רגשית להתפתח ולעבור ריפוי” בפועל, כמות האנשים שנפגעים רגשית ומינית במרחבים הללו היא גדולה.
3. המשיכה העדרית (מלשון “עדר”) בארץ ובעולם לז’אנר – מעוררת סימני שאלה. למה דווקא לסוג הזה של המרחבים יש נהירה כל כך גדולה? שווה לשאול ולהקשיב. התשובה אינה טמונה בכישורי השיווק של היוצרים.
מוזמנים ומוזמנות לשיחה בת שעה שהקלטתי עם חברתי רננה אורלב , תמצאו בה הרבה חומר להקשבה שיעזור לכם לבחור מרחב להתפתחות בשדה המיניות.
**
יש הרבה שאלות שמעניינות אותי בתחום, הנה חלק מהן:
1. מהי מיניות מקודשת?
2. מהם הצדדים החשוכים של של ז’אנר ‘המיניות המקודשת’?
3. מה הקשר בין טראומות לא מעובדות ליצרים לא מודעים ומה קורה כאשר שניהם מתקיימים במרחב?
4. האם ניתן ליצור אינטימיות עם עצמי ועם איש/ה אחד/אחת – במרחב הקבוצתי? מה תהיה איכות האינטימיות שתיווצר?
5. כיצד מניעים כמו שייכות וצורך להיות חלק מקבוצה משפיעים על הפופולריות של הז’אנר? האם ייתכן שמניעים כמו שייכות וצורך להיות חלק מקבוצה מפריעים לאינדיבידואל לשמוע את רצון הלב האותנטי?
6. כיצד מרחבי לימוד והתפתחות מיניים-רגשיים שמשלבים עירום או מגע ידועים מראש (על ידי המנחים כאפשרות, כהזדמנות) פוגשים תודעה שמחפשת שייכות והדרכה חיצונית לה?
7. האם ייתכן שהמרחבים הללו תומכים (שלא במתכוון) באיבוד העצמי, הקול הפנימי, זו בתוכי שיודע.ת?
