מי אחראי על הרגשות שלי?

לקיחת אחריות על הרגשות שלנו היא אחד השיעורים המורכבים ביותר ללימוד. יותר קל להשליך את מה שאני מרגישה על אדם אחר, על נסיבות החיים, על אלוהים או על החיים עצמם. הרבה יותר קל להיות קורבן ולחשוב שאם אני כועסת – זה בגלל שמישהו לא עשה את מה שאני רוצה והכעס שלי מוצדק.

מסע הריפוי של מיכאלה

לפני כמה חודשים פגשתי את מיכאלה, היא הגיעה לתהליך אישי וביקשה לעבוד על נושאים כמו תקשורת מינית ואינטימית בקשר הזוגי שלה. היו לה יש לה שאלות גדולות בתחום, והחלטנו לצאת למסע משותף שיעזור לה להגיע לבהירות פנימית עם עצמה לגבי הרצונות שלה.

המפגשים הראשונים היו קשים, היא היתה סגורה, ואני התעקשתי לנסות לעבוד איתה עם כלי הריפוי שאני מכירה ואוהבת. זה לא עבד. היא נסגרה יותר ואני חשתי תסכול ותחושת חוסר יכולת. לא הבנתי, איך זה יכול להיות שהכלים עובדים עם כל מי שפגשתי עד היום ורק איתה הכל מרגיש קשה ולא זורם בכלל.

בנקודה הזו עצרתי להתבוננות פנימית, בשלב הראשון הסכמתי להרגיש את כל הרגשות שעלו בי, ובשלב השני ידעתי שעליי למצוא דרך להגיע ללב שלה. ראיתי שהנוקשות והסגירות שלה הם רק שיקוף של הנוקשות והסגירות שלי. ההתעקשות שלי לעבוד עם כלים מסוימים – לא התאימה לה כלל וכלל. קלטתי שהיא צריכה מרחב, שהיא פשוט צריכה שאהיה שם בשבילה, ושבמובנים רבים אתן לה ‘לנהל’ את המפגש, כי כך היא מרגישה אהובה ורצויה. וכשאני מנסה ‘לנהל’ אותה היא מתנגדת ונסגרת.

במפגש הבא, הבאתי את האיכות הזו של פתיחות מוחלטת אליה והרפיה. הקסם עבד – כבר באמצע המפגש היא אמרה ‘אני מרגישה אותך אחרת היום, הרבה יותר רכה’, ובעודה אומרת לי את זה, היא התחילה להסכים להיראות בפניי כפי שהיא מרגישה באמת ועם הרבה פחות מגננות ותצוגה של דימוי עצמי.

מאותו רגע מערכת היחסים בינינו עלתה מדרגה, בנקודה מסוימת היא אמרה ‘אני נותנת בך אמון מלא’. ברגע הזה ידעתי שלקחתי אחריות על הרגשות שלי, לא השלכתי אותם עליה וזה איפשר לה להיות חשופה ופתוחה לתהליך של שינוי, זה איפשר לה להרגיש אהובה.

בנקודה הזו היא ביקשה ממני שנעבוד עם טכניקות הריפוי המקוריות שהצעתי, היא גילתה מהי התמסרות ברגע שאני גיליתי את אותה איכות ממש. היא הסכימה להיפתח אליי ולתהליך כשאני הסכמתי לראות אותה ואת מה שהיא צריכה ממני.

מהי אחריות רגשית מלאה?

אחריות מלאה על הרגשות שלי משמעותה, שאני יודעת שכל רגש שאני חווה הוא רק שלי, וגם אם נדמה לי שהוא עלה בתוך מרחב מסוים או סיטואציה מסוימת, זה עדיין לא אומר שיש אדם אחר שאחראי על מה שאני חשה.

 

אחריות מלאה על הרגשות שלי היא שלב הכרחי במערכות יחסים אינטימיות, כי רק כאשר היא מופיעה, אפשר להתחיל לעשות את עבודת הריפוי הרגשית ולהבין שהצד השני הוא רק מראה שאני משליכה עליה רגשות ותחושות שעדיין לא התמודדתי איתם בתוכי.

כשאחריות רגשית מלאה קורית ובאה לידי ביטוי – אהבה עמוקה מתחילה להופיע, כי כל רגש אחר הוא כמו אהבה בתחפושת, כמו מנהרה חשוכה זמנית שעליי לעבור דרכה כדי לגלות מחדש את הלב הפתוח שבאמת מסוגל ורוצה לראות את האדם האחר כפי שהוא ולקבל אותו.

בחנו עם עצמכםן, עד כמה אתםן מסכימים לקחת אחריות מלאה על הרגשות שלכם, או עד כמה אתםן נוטים להשליך את הרגשות על הנסיבות או על אנשים אחרים.

זוגיות כשער להתפתחות רגשית

זוגיות היא מרחב ‘שלוחץ’ בדיוק על הכפתור הזה של אחריות רגשית, זה כל כך קשה לעמוד שם חזקים ונוכחים ולהמשיך לאהוב כשמופנים כלפינו ביקורת, תלונה וכעס. ודווקא בשל כך המרחב הזוגי יכול להיות מקום לריפוי ולמידה גדולה ומשמעותית.

אני מזמינה אותנו להתבונן על מערכות היחסים האינטימיות שלנו, על הרגשות שעולים, ולהתחיל להסכים להרגיש אותם מבפנים במקום לזרוק אותם החוצה. אחרי שתרגישו שפגשתםן את עצמכםן מבפנים, השיתוף והדיאלוג יאפשרו קרבה אמיתית של הלב.