לפני מספר ימים פגשתי זוג, הם ביקשו יעוץ כי אחד מהם החליט על פרידה וההחלטה הביאה כאוס ומשבר גדול לבית. 

לא ידעתי מה אני הולכת לפגוש, האם הם סגורים על הפרידה? האם יש מקום לפתוח מחדש אפשרות לביחד?

מה שהיה מאד בולט לי כשפגשתי בהם הוא שמתחת לכאב, לדמעות ולתלונות ההדדיות – היתה אהבה. 

כזו ששני הצדדים היו עיוורים לחוש בה או להתמקד בה, אהבה שהפכה לתלות, שהפכה לתלונה ולהאשמה, שהפכה לכעס, תסכול ופרידה, ועדיין במקורה ובמהותה – אהבה.

חשבתי לעצמי כשישבתי איתם “אם רק הייתם מבקשים עזרה לפני כמה שנים – הכל היה נראה אחרת”.

סבל ודיסהרמוניה במערכות יחסים הם דרכם של הרגשות לומר לנו שיש כאן קרקע לגדילה, משהו ללמוד, להתפתח אליו, יכולת חדשה לגלות, זוית אחרת להתבונן דרכה. 

כשאנחנו מזניחים את התקשורת הזוגית על כל רבדיה – נוצר ריקבון שהולך וגדל וברור שזה עשוי להוביל לפרידה. אולם אם נזכור, שכאשר כואב וקשה אפשר לבקש עזרה מאנשי מקצוע נפלאים שנמצאים שם בדיוק בשבילכם, אז נגלה שאהבה – לומדים, יום יום, שעה שעה, וככל שנשקיע יותר מזמננו ללימוד של תקשורת אוהבת במערכות יחסים, ברור שאחוז הגירושים יירד ונראה יותר אנשים מחייכים.

אז כשכואב לכם בתוך קשר – בקשו עזרה מקצועית, לא צריך להישאר לבד עם הכאב. חפשו את הנתיב הייחודי שלכםן דרך סדנה, ספר, מטפל, מעגל נשים / מעגל גברים, חברים, חברות להביא מזור לכאב ולזמן הרמוניה ושמחה הביתה. אמן.