אתה מוביל – בקצב שלי
המיתוס העתיק ביותר והשגוי ביותר במרחב המיני הוא שגברים או האנרגיה הזכרית אמורים להוביל את מעשה האהבה. הם אמורים לדעת מה לעשות, הקצב הזכרי הוא זה שמכתיב את התנועה והאנרגיה הנקבית מתאימה את עצמה אליו.
המציאות לא יכולה להיות שונה יותר.
כשגברים עם אנרגיה זכרית דומיננטית מובילים נשים שרבות מהן מוליכות אנרגיה נקבית דומיננטית הן נרמסות תחת המקצב האינטנסיבי מידי של הגברים. זה קצת כמו לתת למערכת תופים (סמל לאנרגיה זכרית) ומשולש (סמל לאנרגיה נקבית) לנגן יחד מוסיקה הרמונית. אם נרצה שישמעו את המשולש, מערכת התופים תהיה חייבת לעקוב אחרי המקצב של המשולש, לפנות לו מקום כדי שישמעו אותו.
רק המקצב של האנרגיה הנקבית יכול להוביל מעשה אהבה. האנרגיה הנקבית עושה זאת בטבעיות כשהיא מקבלת מרחב בטוח להתבטא בו. מרחב שאין בו ציפייה, לחץ ומתח.
למה כדאי לאפשר לאנרגיה הנקבית להוביל את מעשה האהבה?
כי האנרגיה הנקבית עדינה יותר, עגולה יותר, איטית יותר ופחות חדורת מטרה במהותה. הגלים הנקביים מבטיחים זמן ממושך ועמוק של עונג חושני ואירוטי, פוטנציאל לפתיחת הלב וזרימה ממושכת של אהבה.
כשהאנרגיה הזכרית מובילה את מעשה האהבה לא פעם היא לא קשובה לרצונות ולצרכים של האנרגיה הנקבית – לא כי היא *אטומה* או *כוחנית* אלא פשוט כי לבדה אנרגיה זכרית לא יכולה להוביל מעשה אהבה. לעומת זאת, כשהובלה זכרית קורית בקצב נקבי הכל משתנה לטובה.
אתה מוביל ~ בקצב שלי.
.
