"התיישבתי לכתוב על המסע שלי עם דורית ונתקעתי.
פתאום נעלמו לי המילים. ואז ראיתי שקיבלתי מייל ממנה.
מייל שמספר לי על הסערה הרגשית ומזכיר לי לנשום.
אם אפשר לתמצת מסע מורכב של 6 שנים במילה אחת, זו המילה – לנשום.
היא נשמעת רגילה וטריוויאלית אך מכילה בתוכה עולם שלם.
הייתי קופסא אטומה כשהכרתי את דורית. הגעתי אליה רק כי חבר משותף נידנד לי.
חשבתי שאחרי פגישה אחת אני אחזור לי לחיי.
הפגישה הזו, שינתה אותם.
כאמור, כשהגעתי הייתי סגורה. עוברת ליד החיים. עושה את מה שצריך.
סוערת את הדרמה מבלי באמת להכיל אותה.
דורית לימדה אותי לא לפחד מעצמי, עזרה לי להבחין בין האמת לשקר, בין התחושה למניפולציה.
את שש השנים האלה שבהן צעדנו לפעמים ביחד ולפעמים בנפרד, ביליתי בלפרק ולהרכיב מחדש את הלבנים של חיי.
עברתי שינויים מרחיקי לכת, לפעמים בצעד אחד.
למדתי לחפש תמיד את המקום שבו אני אוהבת את עצמי.
למדתי לאהוב אחרת את אלה שסביבי.
והמסע? הוא לא הסתיים. אני גדלה ומתפתחת בכל יום ויום.
דורית היא מורה, חברה ושותפה לדרך.
צרובה בנפשי וליבי.
לפני 6 שנים, היא לימדה אותי לחיות."
סיון כהן
