המהפכה המינית החדשה: להיות באינטימיות
הכל נמצא בהתפתחות כל הזמן, גם המיניות, התפישות שלנו לגביה, הגישות שלנו אליה והאופן שבו אנחנו מבטאים אותה. המהפכה המינית הקודמת החלה בשנות השישים ועיקרה היה קריאת תגר על קודים מוסריים שנוגעים להתנהגות מינית, שינוי גישות כלפי חופש ביטוי מיני וכלפי אהבה ומיניות בין אנשים בני אותו מין; הנגשה לציבור הרחב של אמצעי מניעה והרחבת הקבלה החברתית כלפי יחסי מין מחוץ לנישואין.
כיום אנחנו בעיצומו של צעד חדש במהפכה המינית שנשען על העקרונות של המהפכה הקודמת אך גם מבקש לתת מענה לאתגרים חברתיים חדשים כמו: אחוז גירושין גבוה; אחוז בגידות גבוה; אנשים רבים מתקשים להיות באינטימיות רגשית אמיתית וחשופה עם אנשים אחרים בכלל ועם בן/בת זוג בפרט; עידן האינטרנט מנציח גישה מנוכרת וקרה להיכרויות; אחוז גבוה של גברים ונשים מכורים לפורנוגרפיה; בני נוער לומדים על מיניות דרך פורנו; הירידה בתשוקה המינית ביחסים ארוכי טווח מפריעה לאנשים ומתקיים חיפוש אחרי פתרונות לאתגר.
מה הקשר בין אינטימיות למיניות?
להבנתי, אינטימיות היא המקום היחיד שעדיין לא חקרנו לעומק כחברה וכתרבות, והיא השער היסודי והעמוק ביותר לחיבור שממנו נובעת בטבעיות מיניות שופעת, מלאת תשוקה ומענגת.
אינטימיות היא המוכנות להיות קרובה בכל רגע, ראשית, לעצמי, ואז למי שאיתי. קרבה כזו מבקשת ממני להסכים לחוש פגיעות וחשיפות, להיות מחוברת לגוף ולרגש ולאפשר לכל פניי האנושיות להיראות, כפי שהם, בפשטות, ללא מסיכות והגנות.
סיפור ריפוי
הסיפור מבוסס על מפגשים רבים עם אנשים שמשתפים אותי באתגרים בחיבור המיני, האירוטי והרגשי במערכות יחסים, ועדיין הוא רק דוגמא מכלילה, כי במציאות הגיוון האנושי הוא אינסופי.
שלב ראשון
היא – לא אומרת את מה שהיא באמת רוצה במיטה. שותקת. אילמת. פוחדת. מתביישת. נבוכה. חוששת. לא רגילה לתקשר את הצרכים שלה באופן ישיר, לא רגילה שמקשיבים לה, מעדיפה לשתוק ולהסכים למין גם כשהיא לא ממש רוצה כדי לא לאכזב אותו. אין לה תשוקה מינית כמעט בכלל. רק לפעמים לפני הביוץ והוסת.
הוא – אוהב אותה. מבולבל. רוצה יותר מין ממנה. הוא מרגיש תסכול וכעס. הוא מספר שהיא גומרת במפגשים המיניים שלהם והוא לא מבין מה הבעיה, ולמה היא לא רוצה יותר מין, הרי היא גם אוהבת אותו.
שלב שני
היא – נחנקת מכאב כשהיא מבינה שפעמים רבות היא פעלה נגד הגוף שלה. היא כואבת וכועסת על עצמה שהרבה מאד שנים היא הסכימה למין אך לא רצתה אותו, ועכשיו כל התשוקה שלה נעלמה. היא מרגישה אשמה ואבודה.
הוא – עדיין כועס ומתוסכל, מבולבל כשהוא מבין שפעמים רבות מאד במפגשים המיניים עם אהובתו היא רק “הסכימה” ולא באמת “רצתה”. הוא כועס על עצמו שהוא לא שם לב אליה יותר, כועס שיש לו דחפים מיניים חזקים ולה לא. לא באמת יודע מה לעשות. מיואש.
שלב הריפוי
היא – מתחילה להכיר את גופה וללמוד מה מענג אותה דרך מפגשי אהבה ועונג עם עצמה. היא לומדת לנשום ולחוש לעומק את הכאב שקיים בה. האילמות מתחילה להתחלף במילים, ראשית בינה לבינה, ואז גם בינה לבינו.
היא מעיזה לומר לו דברים ולשתף אותו מה נעים לה במגע. היא מבקשת הרבה מאד מגע – לא רק במיטה, והיא מבקשת שלא כל מגע יוביל למין. היא רוצה לחוש איתו ביטחון, ולכן חשוב לה לדעת שאפשר לגעת זה בזו בלי להגיע למגעים מיניים.
הוא – מקשיב לה ולעצמו, מודה בפני עצמו שהוא הרגיש לפחות חלק מהפעמים שבהן היא לא ממש היתה איתו.
הוא עובר דרך שלב ההלקאה העצמית לעבר שלב ההקשבה שמתוכו הוא מוביל בקצב שלה. הוא מבין שחשוב לו להיות שותף בתהליך התפתחות ושיש לו כאן הזדמנות להעמיק לתוך רבדים רגשיים ותחושתיים לא מוכרים לו. הוא לומד לנשום ולשהות עם התחושות שבגופו.
שלב המימוש של אינטימיות ומיניות מודעת
היא – נהנית במגע עם עצמה ונהנית במגע איתו. היא מתקשרת יותר את מה שהיא באמת חווה. היא פתוחה לפגוש קונפליקטים שעולים בזמן אמת ונמנעת מהדחקה, לאור ההבנה שהדחקה אינה עוזרת ורק דוחה את זמן המפגש עם הקושי ואף מעמיקה אותו.
הוא – איתה, לגמרי איתה ולגמרי עם עצמו. הוא מוותר על הפורנו, וחוקר את המגע עם עצמו בלי פנטזיות. זה קשה לו. הוא שם לב, שכאשר הוא נוגע בעצמו באמת מתוך חישה מלאה ונשימה עמוקה, הוא מתמלא באנרגיית חיים ויש לו הרבה יותר אהבה לתת לעצמו ולה.
שניהם מבינים שהזירה המינית היא מרחב חגיגה, חקירה ומשחק בין שני מבוגרים שגדלו במשפחות שבהם לא היה חינוך למיניות מודעת ולא היתה תקשורת בנושא כמעט בכלל.
שניהם פתוחים להמשיך חקירה, משחק ולמידה אישית ומשותפת. האהבה ביניהם פורחת. הם מרגישים כמו בירח דבש שני. ההורמונים נפתחים מחדש בגופם ורמת העוררות המינית שלהם גדלה.
המגע ביניהם נוכח לאורך היום ולא רק בלילה, בעוד מרחבים בבית כמו הסלון והמטבח ולא רק בחדר המיטות. יש ביניהם הרבה מגע אוהב ומרפא לא מיני. הם מפנים לעצמם זמן קבוע בשבוע לאינטימיות, וכשהם נפגשים, הם מקשיבים יחד למה שנמצא ביניהם באותו רגע – בלי מטרה, בלי לחץ ובלי ציפיות אחד מהשני. במרבית המקרים דווקא הנינוחות המשותפת מולידה תשוקה ומימוש מיני.
מה מניע את המיניות שלך?
המיניות האנושית היא מגוונת ורחבה כמו הקשת בשמיים. כאשר אני מכירה את ‘האני המיני שלי’ אני יכולה לבחור מאיזה מניע פנימי להיות מינית, בהתאם למניע שאבחר, כך תיראה החוויה שאחווה.
אפשר לומר שבמיניות האנושית פועלים לפחות שני מניעים יסודיים מובחנים:
המניע הראשון הוא הדחף לריגוש. הדחף לריגוש מיני מוליד היסחפות, בדרך כלל לחשק מיני שמבוסס על ריגוש יש נטיה להישחק במערכות יחסים ארוכות טווח. הצורה של הדחף לריגוש היא התעוררות מינית מהירה ואז נפילה חדה של האנרגיה. מיניות ריגושית תיקח אותנו לחוויות קצה, שנחוות כ’רכבת הרים’ רגשית ותחושתית מענגת וכואבת.
המיניות הריגושית ממכרת, משום שהיא אינה מעניקה תחושת שובע אלא רק רצון בחוויה קיצונית יותר שתאפשר רמת ריגוש גבוהה יותר.
המניע השני הוא הדחף לאהוב ולהיות אהוב.ה. הדחף להיות מינית מתוך הרצון לחלוק אהבה יוליד חיבור חברי, אינטימי, אמיתי. מיניות כזו יסודה בדממה, בחיבור לשקט הפנימי ובקרבה משמעותית לעצמי ולמי שאיתי. במיניות שנובעת מהרצון להיות קרובה ואינטימית יש מקום גם לתחושות רגשיות נעימות וגם לתחושות מכווצות, והתקשורת הזוגית הפתוחה והכנה היא שמאפשרת להכל פשוט להיות. זו מיניות חופשיה ממטרות, היא אינה מנסה להשיג דבר פרט לעצם האפשרות להיות יחד ולהתמזג עם האהבה שבלב.
דווקא המיניות האינטימית מאפשרת לזוגות, גם אחרי הרבה שנים יחד, לגלות רבדים חדשים של תשוקה ומשיכה, כי המניע אינו ריגושי או ויזואלי אלא רגשי וחברי
לסיכום – אינטימיות בעידן הפורנו
בעידן הפורנו עוצמתה של האינטימיות נשכחת. למרות השכחה, האפשרות של חיבור לגוף, לנשימה ולנשמה היא בשורש הוויתנו וקיומנו. זו אפשרות שזמינה לכל אחד ואחת מאיתנו כאשר אנחנו מסכימים להיפתח ללמידה הדרגתית של ביטוי רגשי מלא, ביטוי תחושתי מלא ותקשורת פתוחה, כנה ומכבדת. ככל שנרשה לעצמנו להיות אנושיים ואנושיות יותר, כך נגלה שתשוקה היא טבעית, זורמת ונעה כגל טבעי בגופנו ובחיינו.
