רגע אינטימי

רגע אינטימי לבכות בכל מקום לצחוק בקול גדול לחייך עד האוזניים לגמור כי אפשר לשבת בשקט לאורך זמן לבהות ברכות להקשיב לעומק ליפול בעוצמה לקפוץ עד השמיים או לתוך מים לשיר בעוצמה להמהם בגלים לרקוד בשקשוק לחבק קרוב וארוך להביט בחמלה להחזיק יד ביציבות ללטף ברגישות ליצור בתשוקה לגעת בהקשבה להיאנח כי טוב להתעטש בטלטול…

ריפוי בקול

הקול שלי הוא שער לריפוי – מי שעוברות ועוברים איתי תהליכים – אני מטפלת מינית וזוגית הוליסטית – זוכים לשמוע ממני צלילים שמגיעים מעומק האדמה, מלווים את הריפוי – מרגיעים, מלטפים, מעוררים, נוגעים. כן הצלילים שלי נוגעים ממש.

כסף ומיניות

גדלתי בבית שלא היה בו הרבה כסף. אני זוכרת חווית דלות ומחסור, למרות שכל צרכיי הבסיסיים סופקו. ההורים עבדו במסירות כדי שיהיה לנו הילדים כל מה שצריך, ואכן היה, אך כילדה, לא הרגשתי כך. הרגשתי שאני רוצה עוד ספרים, ועוד תקליטים, ועוד בגדים, ולא יכולתי לבקש כי ידעתי שאין אפשרות כלכלית.

אתיקה מקצועית ופגיעות מיניות

מיום שהתחלתי לעבוד וליצור כמנחה בעולם המיניות המודעת – קרוב לעשר שנים – מגיעים אליי שיתופים מנשים שנפגעו מינית ורגשית מ”מטפלים מיניים” ומסדנאות “להתפתחות מינית”.

פגיעות מיניות – קרה או לא קרה – זו – לא – השאלה

בימים האחרונים עלתה לי תמונה, זיכרון שהיה מודחק לחלוטין – פתאום הופיע.

בתמונה, אני תינוקת, כזו שעדיין לא מדברת, שוכבת במיטתה, ושם קורה לה משהו.

מי אחראי על הרגשות שלי ?

לקיחת אחריות על הרגשות שלנו היא אחד השיעורים המורכבים ביותר ללימוד. יותר קל להשליך את מה שאני מרגישה על אדם אחר, על נסיבות החיים, על אלוהים או על החיים עצמם. הרבה יותר קל להיות קורבן ולחשוב שאם אני כועסת – זה בגלל שמישהו לא עשה את מה שאני רוצה והכעס שלי מוצדק.

אם אני מינית – זה אומר שאני זונה

כך היא חושבת, כך היא מרגישה. ככה אמא שלה אמרה לה. אישה מהממת שנראית כמו ילדה קטנה ומבולבלת כשהיא ממשיכה לצטט משפטים שהיא שמעה, מרגישה אותם בכל הוויתה, כמו כבלים שכולאים אותה…