אמא אהובה, מקדישה לך את המילים, שאינך יכולה לקרוא כי את לא בגופך כבר שמונה עשרה שנים, הזמן טס. את בלב שלי תמיד. ואם היית קוראת את המילים האלה אני יודעת שהיית בוכה ומחבקת, אני יודעת שהיית מחזקת אותי על המסע ובוטחת בי שלמרות החשיפות, העוצמה מהדהדת.
יש לי, לפחות, שתי אמהות. בהמשך החיים, פגשתי עוד כמה נשים, שלרגעים, או לתקופה של שנים, היו לי כאם. אני מרגישה שאמהות, היא לא רק עניין ביולוגי, אלא תדר אנרגטי ורגשי ורוחני, ושאפשרי לו לאדם שתהיה לו יותר מאמא אחת. זה אפילו מרגיש לי בריא. ללמוד מכמה נשים, להיפתח לחכמות מגוונות, ולחוות חוויות רגשיות שונות.
הניתוק של הזין מהלב, להבנתי, הוא שלב התפתחותי, ממש כמו שילד לומד בתחילה לזחול ואז לאט לאט מרים את רגליו ומגלה את הפלא שבעמידה ואז בצעידה ממשית. באופן מקביל, הגבר לומד להתגבר על הדחף לספק את עצמו מינית, כדי לספק את עצמו רגשית…
אני מודה לך שאתה כזה גבר מהמם ומסור לאהבה שבלבו, שאתה מוכן לחצות נהרות של בושה ומבוכה כדי לבקש ולקבל עזרה.אני אוהבת אותך.
הכנתי עבורכם רשימה של ספרים וסרטים מעוררי השראה
אני מאד מאד אוהבת אותך. אני רואה את הכאב והמצוקה שבבסיס הוויתך, וכל לבי רוצה רק לחבק ולעטוף אותך ולסלוח לך ולחמול עליך. אין לי גישה ללבך, אלא אם, אתה עצמך ניגש אליו, מחבק אותו, עוטף אותו, מוכן להתבונן לתוכו באומץ, ומפסיק להסתיר מעצמך ..את האמת.
כך היא חושבת, כך היא מרגישה. ככה אמא שלה אמרה לה. אישה מהממת שנראית כמו ילדה קטנה ומבולבלת כשהיא ממשיכה לצטט משפטים שהיא שמעה, מרגישה אותם בכל הוויתה, כמו כבלים שכולאים אותה…
בין הסלעים היא מוצאת שקט, יופי, קסם שהתגלה לה עוד בילדותה. עפה. מקשיבה. שרה. רוקדת בין הגלים, נוגעת במים ובעצמה….