הבלוג

פגיעות מיניות – קרה או לא קרה – זו – לא – השאלה

בימים האחרונים עלתה לי תמונה, זיכרון שהיה מודחק לחלוטין – פתאום הופיע.

בתמונה, אני תינוקת, כזו שעדיין לא מדברת, שוכבת במיטתה, ושם קורה לה משהו.

מי אחראי על הרגשות שלי ?

לקיחת אחריות על הרגשות שלנו היא אחד השיעורים המורכבים ביותר ללימוד. יותר קל להשליך את מה שאני מרגישה על אדם אחר, על נסיבות החיים, על אלוהים או על החיים עצמם. הרבה יותר קל להיות קורבן ולחשוב שאם אני כועסת – זה בגלל שמישהו לא עשה את מה שאני רוצה והכעס שלי מוצדק.

האם את מקשיבה לעצמך?

כשאת צוללת מספיק זמן לתוך עצמך, לתוך הנשימה והגוף, בנקודה מסוימת ובלתי צפויה מראש, שקט יחליף את הסערה. זו הבטחה פשוטה שמבוססת על היכרות עם מבנה התודעה…

כשאת אומרת “לא” למה את מתכוונת?!

נראה שהתרבות הפטריארכלית, הקפיטליסטית והפורנוגרפית השכיחה מאיתנו את היכולת הפשוטה כל כך לנשום לתוך הגוף, להרגיש אותו להביע את תחושותיו. רבים מאיתנו הפכו למרצים pleasers, אומרי “כן”, מנותקים מגופם – לכאורה על מנת לא לפגוע באחר. אלא שכאשר אני לא מקשיבה לעצמי, אני פוגעת גם בעצמי וגם באחר…

עידן הגברים כבר כאן

חושבת על הגברים. הרבה חושבת עליכם, חברים יקרים וטובים שלי, אהובים, אחים.

חושבת ומרגישה כמה זה לא פשוט היה עבורכם לקום באותו בוקר שבו הרשת הוצפה בתכנים חשופים – כמה אשמה, בושה, כעס, צער וכאב עולים.

נקודת המוצא שלי היא שאנחנו ביחד במסע הזה. חברים בדם!

סיפור ריפוי זוגי

היא, המתחילה להכיר את גופה וללמוד מה מענג אותה, היא לומדת לנשום ולחוש, האילמות מתחילה להתחלף במילים,.
הוא, מקשיב לה ולעצמו, ומבין ושיש לו כאן הזדמנות להעמיק לתוך רבדים רגשיים ותחושתיים לא מוכרים לו. לומד לנשום…