איך לרפא כאב רגשי?
כשמשהו כואב לנו המחשבה הראשונה בדרך כלל היא איך לסלק את הכאב.
בפועל כשאנחנו מזדהות ומזדהים עם המחשבה הזו – הסבל מתחיל, כי במציאות יש כאב וברמה המחשבתית יש השוואה בין המצוי לרצוי והפער כואב.
ריפוי מתחיל בקבלת המציאות, ראייה שלה. למשל: “אני רואה שכואב לי בלב” , “אני רואה שיש לי תחושה של חור בבטן”, “אני רואה שאני מנותקת רגשית”.
השלב הבא הוא להקשיב לרגש שעולה יחד עם הכאב, הרגשות שקשורים לנושא – עצב, בדידות, פחד, שנאה, כעס וכדומה.
בשלב הבא כדאי להקשיב איפה בגוף נמצא הרגש ואיזו תחושה גופנית הוא יוצר.
השלב הטבעי שיגיע לאחר מכן והוא דורש ריכוז, מיקוד, רצון ותשוקה לריפוי – הוא שהייה עם התחושה. להיות איתה בלי גבול. בלי לדרוש ממנה להיעלם תוך מיקוד כל האנרגיה בתחושה עצמה.
מהשלב הזה מתחילים לקרות ניסים. תחושות משתנות, תובנות מגיעות, שקט מגיע.
עם זאת המעבר משלב הריפוי האקטיבי לשלב הקסם שמגיע לאחר מכן לא ניתן לשליטה או לדחיפה. יש לתת לו להופיע בזמנו.
שלב השהייה הוא השלב המאתגר ביותר כי המחשבה תגיד לנו “למה אני צריכה את הכאב הזה?!”, “נמאס לי”, “אין לי כח”, “כלום לא קורה”.
ריפוי קורה כשיש התמסרות למה שיש.
מתרגלים את זה הרבה פעמים עד שזה נהיה הדבר הטבעי מרגע לרגע.
בהצלחה!
