אחותי היפה, האשה שלצדי שמקשיבה לסיפורים שלי ומשמיעה לי את שלה, שעוברת חוויות חיים כל כך דומות לשלי שלפעמים נדמה לי שאנחנו אחת ולא שתיים. 

המכתב הזה הוא בשבילך מעצם היותך אשה, גם אם לא נפגשנו מעולם אני מרגישה שיש לי משהו לתת לך, משהו לומר לך, ואני רק רוצה לבקש שתקשיבי, שתסכימי ביחד איתי להיוולד כאשה גדולה ונוכחת, שלא מוכנה יותר להיות ‘קטנה’, ‘בלתי נראית’, ‘טובה’ או ‘מרצה’.

תתעוררי אהובה, העולם מחכה לך, לך ורק לך, לנשיותך, לרכותך, ללב הרחב שלך, לחכמה הבלתי נדלית שלך, ליופייך… כמה שהעולם זקוק ליופייך – אל תסתירי אותו בבקשה, חלקי אותו לכולם, מבלי לצפות לתמורה. את כמו פרח, את יודעת? חד פעמית, זוהרת, מיוחדת כל כך, עכשווית, פרח בגנו של אלוהים, אשה.

תכאבי יקירה, אני יודעת שזה כואב, זה כואב כשאת נאלמת ונעלמת ולא מצליחה להביא את מי שאת, בעיקר באינטימיות, בעיקר במרחב המיני המקודש וגם לפעמים עם ההורים, עם חברים, בעבודה. 

הרשי ללבך לדמם עד שהדם יהפוך לאור, לידיעה פנימית עמוקה, שאת אהבה ושמותר לך לקבל את כל אשר לבך מבקש. את אהבה, את שמחה, את החיבור לשמיים ולאדמה, לנהרות ולאגמים, לקוסמוס כולו ולכל מה שמעבר לו. 

כשאת עושה אהבה, אשה יפה, תהיי שם לגמרי, אל תשאירי אף חלק ממך מחוץ למקדש האהבה – תני לו/לה הכל, תני לו/לה אותך, ברגעים האלה הוא/היא זקוק/ה לך יותר מכל, שתבקשי את שאת צריכה, שתסכימי להרגיש הכל ולחלוק הכל, שלא תסתירי אף חלק שלך – גם אם זה מביך, חדש ומוזר. הוא/היא חייב/ת לשמוע ממה את פוחדת, הוא רוצה לדעת מה מענג אותך, הוא רוצה לאהוב אותך, למדי אותו/אותה איך. 

היי מורה של אהבה, אל תתפשרי בבקשה, אל תוותרי לעצמך, הילחמי כמו לוחמת של אור כדי להיות נוכחת במעשה האהבה – כדי שתוכלו לצלול ביחד למרחבים של קרבה, אינטימיות ותקשורת עמוקה, כזאת ששניכם יוצרים ביחד, מותירים את ההגנות מאחור, ומסכימים, ללמוד עוד על האהבה, מבקשים אותה, את האהבה בעצמה, שתנחה אתכם, שתלמד אתכם, שתוביל אתכם לגילוי של מהותכם המשותפת.

אחותי היפה, אני בטוחה שכמוני גם את מתבוננת על מה שקורה כאן על פני האדמה ולא פעם מזילה דמעה, כואבת, תוהה, מה הצעד הבא? כיצד נוכל להביא שלום ואהבה לפלנטה היפה? איפה טעינו ומי אשם בכל הבלגן הזה? להבנתי אין אשמים, אנחנו אחראיות על המציאות. אני ואת. 

כמוני, גם את אחראית ליצור שלום – בראש ובראשונה בתוכך, ליצור את חייך כך שיקרנו את הבהירות, ההרמוניה והטוב שהם מי שאת באמת, אני יודעת שזה השלב הראשון. כשתרגישי שהשלמת את המשימה הפנימית, יש לי תחושה שהחיים ילחשו לך מה הצעד הבא, ויבקשו ממך להעניק את מתנותייך, ללמד, להנהיג, להוביל, להיות גדולה, ממש גדולה. להיות את.

אשה אהובה, כמה אהבה יש בלבי אלייך, אני מרגישה שאני את ואת אני – שמעולם לא נפרדנו, שאנחנו אחת. אני מרגישה שאנחנו יכולות לתמוך האחת בשנייה במסע הזה, להיות אוזן קשבת, מורות ותלמידות זו לזו, חברות של אמת. את לא לבד, את אף פעם לא לבד, אני תמיד כאן. רק הרימי את ראשך והושיטי ידך – אני כאן, לגלות ביחד איתך את סודות החיים, ללמוד ביחד איתך איך לברוא את האהבה הזאת במערכות היחסים שלך, עם ילדייך, חברייך, בן/בת זוגך, להיוולד כאשה.

ותצחקי טוב? בקול גדול, כי כשאת צוחקת את הכי יפה. תצחקי שגם הכוכבים ישמעו אותך, שכולם ישמעו אותך – הצחוק שלך מרפא, ראשית אותך ואחר כך את סובבייך, מזכיר לך שאפשר להביט על החיים בצורה קלילה הרבה יותר, לנוע בתוכם כמו רוח אוורירית שמתנסה במסע המופלא הזה, רוצה ללמוד כל מה שרק אפשר, להתנסות, לחוות, להיות.
אני רוצה לומר לך תודה על כל הרגעים המשותפים שאנחנו חולקות, על כל מבט, על כל רגע שבו את כאן בשבילי, להקשיב, להעניק, להיות. בזכותך אני מגלה את נשיותי – את מעגל האשה האחת שהוא טבעי. 

הבקשה האחרונה שלי ממך, אחותי היפה, היא שתהיי כנה, עם עצמך יותר מכל, האמת משחררת – אל תישארי כבולה לרעיונות, לאנשים או למקומות שאת כבר יודעת שהם לא את. אל תפחדי, אני כאן איתך, זוכרת? 
 
הסכימי לנוע קדימה מבלי להביט לאחור, כי כאשר את פועלת מתוך ההקשבה הפנימית הזו שלך, את מקור השראה לעצמך ולסובבייך – את שוב זוהרת את הקרינה הייחודית הזאת של טוהר, זכות של הלב וכנות מוחלטת. 

אוהבת אותך לנצח, אני.