
מה שלא יודעים לא כואב - האם זאת אמת? לא.
השבוע פגשתי את כוחה של האמת: חברה קרובה שיתפה אותי בשקר משמעותי שנחשף ביחסים הזוגיים שלה; חברה אחרת, העזה להפסיק קשר מיני עם גבר נשוי, למרות אהבתם הנצחית; וחבר יקר, שיתף ברגעים של כאב שמתקיימים בינו לבין זוגתו, כשהוא מבקש ממנה מין, גם כשאין בלבו אהבה.
אמת.
אני אוהבת אותה.
היא חברתי היקרה משכבר הימים. כרתנו ברית ראשונה בילדותי הצעירה, ומאז ועד היום, אני משתמשת בה והיא בי, כדי להאיר, להבהיר ולראות מה באמת קיים.
אז מה שלא יודעים – כואב, כואב מאד אפילו, כי גם אם האשה שנשארה בבית בזמן שבעלה היה עם אשה אחרת לא יודעת על המתרחש, ואולי אפילו לעולם לא תדע, גופה האינטואיטיבי חש בכל, וזה גורם לו להתכווץ, להירתע, להתרחק. הגוף מרגיש תדרים עדינים, גם כאלה, שהמוח המודע אינו מסוגל להם. הגוף מגיב, לכל תמסורת ומידע שמגיעים מהסביבה שלו, גם כשהתודעה החושבת והמודעת אינה מבינה את התגובה שלו.
ההחזקה של סוד, של שקר, מכבידה על לבו של אדם ומכאיבה לו, הוא לעולם לא יחוש עצמו שלם, עד שהאמת תתגלה. בנוסף, מופעל מאמץ כדי להחזיק את השקר ולהנציח אותו, מופעלות מניפולציות, במיוחד כשהשקר נמשך במשך שנים, וברוב המוחץ של המקרים, החזקה של שקר מלווה ברגשות של בושה, אשמה וכאב רבים.
האמת סופה להתגלות
במרחבי הריפוי שאני יוצרת לזוגות, לא פעם, חושפים בפניי אמת, שהאחר לא יודע. זה תמיד כואב. הזוגות שבאים אליי יודעים שאין לי כוונה לשתף פעולה עם שקרים, וגם אין לי כוונה לחשוף אותם בשם מי שהם שלו.
האמת תתגלה מעצמה, זה טבעה, היא כמו אנרגיה תקועה בגוף ובתודעה, שתמשיך לבעוט בנו מבפנים ותבקש להתגלות, במלוא הדרה ויופיה.
כבר שמעתי את כל התירוצים האפשריים למה להמשיך לשקר: כי אני לא רוצה לפגוע, כי אני מתביישת, כי זה יהרוס הכל, כי מה שלא יודעים לא כואב…. האמנם?
הסיבות ברורות, וגם בחלקן אמיתיות. ייתכן שהכל ייהרס, וייתכן שהוא / היא תיפגע אם יידעו את האמת. אולם, האמת, יש בה גם חמלה ורכות, היא משחררת כל כך הרבה אנרגיית חיים כשהיא מתבטאת ומקבלת מקום בעולם, יש בה שכבות אינסוף של מסרים, חכמות והבנות שכדאי להקשיב להן.
והרי, כיצד נוכל לממש קרבה, חברות ואהבה כשישנו חיץ של מידע, של רגשות, של חיים, שאינו מדובר בינינו?
לנצח הוא יהיה שם, הדבר הזה שמבקש להיאמר, הדבר שאנחנו מפחדים ממנו כל כך.
ממה אנחנו מפחדים? מלהיות עצמנו? מלהודות בפני עצמנו שאלה היו בחירותינו?
האמת משחררת בראש ובראשונה את הדובר-ת, מאפשרת לו /לה לנשום בטבעיות, ולקבל את עצמו, על כל פניו וחלקיו.
האמת מביאה רוגע גם למי שלא ידע אותה, כי יש בה תבונה וידיעה, שהיו שם גם קודם, ועכשיו הן מקבלות מילים.
אמת. אוהבת אותך אנושות. עד המוות.