בינו לבינה
שאלה שקיבלתי הבוקר:
“איך לגעת בבת הזוג שלי, כשאנחנו באינטימיות במיטה, בהתחלה שלה, לא במגע מיני.
בת הזוג רוצה להתקדם לאט, שאגע בה באהבה ולא ישר במיניות וקשה לי. גם כי אני נמשך אליה, וגם כי אובייקטיבית זה קשה כשהיא ערומה (גם אם היא מכוסה בשמיכה), וגם כי אני פשוט קולט שזה לא מצליח. אני לא מתנפל. אני פשוט לא מצליח לגעת שלא ממקום של מיניות כשאנחנו ביחד.”
תשובה אפשרית:
זו שאלה עמוקה כי היא נוגעת ביכולת של הגבר לשמור על תדר אינטימי = חברי, בונה אמון, יציב, שקט מבלי לתת לתדר להתחלף לאירוטי ומיני לפני שהאשה מוכנה לכך.
זה ממש כמו לשמור על מדורת אש אמיתית שלא תצא מהגבולות שהנחתי לה כדי לא לשרוף את היער.
גבר = שומר אש
יש כאן משמעות כפולה.
האש = האנרגיה המינית
המסע המיני של גברים רבים הוא המסע מחיה לאדם
מתאווה (כאן, עכשיו, מהר, חייב )
לאהבה (רגועה, שקטה, מכווננת להקשבה לאשה)
זה מסע רוחני ארוך ועמוק שעובר קודם כל דרך הבחירה להיוולד כאנושי ברמה הכי עמוקה, כדי שהאשה תרגיש בטוחה, אהובה, נראית. זו בחירה יומיומית. לא עושים אותה רק פעם אחת.
אתה מוביל בקצב שלה
זו המוסיקה שעליך ללמוד, מרגע לרגע.
רוב הדרך היא רגשית ופנימית, היא מבקשת מהגבר לבחור לגדול מהרובד החייתי לאנושי למען הזוגיות שלו, למען הבנות שלו, למען העולם.
כל עוד הגבר בא לאשה בתאוותו, במרבית המקרים היא תתכווץ מול התדר הזה (יש יוצאים מן הכלל, כשגם היא בתדר דומה) כי היא לא מרגישה ביטחון רגשי להיות מינית בקצב שלה.
זה מסע מהלב שלך – ללב שלה, שוב ושוב.
זה לא מסע פשוט כי התודעה רועשת ממחשבות, רגשות, פנטזיות – המסע כולל תרגול יומיומי של מיומנויות כמו: מדיטציה, יוגה, ריפוי טראומות, מעשה אהבה עם עצמי ומגע מודע.
יש עוד כל כך הרבה מה לומר.
